קינצוגי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Kintugi.jpg|ממוזער|339x339 פיקסלים|ספלון תה מתוקן בטכניקת קינצוגי]]
שורה 9 ⟵ 10:
לאורך ההיסטוריה טיפחו חכמי הזן את התפיסה שכלי יום יום מקרמיקה כגון סירים קערות וספלים שבורים או פגומים אינם צריכים להיות מושלכים. עליהם להמשיך לקבל תשומת לב וכבוד ולהתרפא בדאגה רבה – תהליך זה מסמל התפייסות והשלמה עם כשלים ופגמים החלים עם הזמן העובר, ומעצימים בכך ערכי יסוד של הזן. השם שניתן למסורת זו של תיקון כלים קרמיים הוא קינצוגי. קין ביפנית הוא מוזהב. צוגי ביפנית הוא חיבוריות. מכאן מובנה של המילה קינצוגי הוא "לחבר עם זהב".
לאורך ההיסטוריה טיפחו חכמי הזן את התפיסה שכלי יום יום מקרמיקה כגון סירים קערות וספלים שבורים או פגומים אינם צריכים להיות מושלכים. עליהם להמשיך לקבל תשומת לב וכבוד ולהתרפא בדאגה רבה – תהליך זה מסמל התפייסות והשלמה עם כשלים ופגמים החלים עם הזמן העובר, ומעצימים בכך ערכי יסוד של הזן. השם שניתן למסורת זו של תיקון כלים קרמיים הוא קינצוגי. קין ביפנית הוא מוזהב. צוגי ביפנית הוא חיבוריות. מכאן מובנה של המילה קינצוגי הוא "לחבר עם זהב".
על פי זן יש לאסוף בזהירות את שברי הכלי שנשבר בשגגה, כולל כל הפיסות הקטנות, להרכיבן מחדש ולאחותן באמצעות לכה משרף ובסוף להדגיש את קווי השבר עם אבקת זהב עשירה. אסור שיהיה בתהליך נסיון להסתיר או להסוות את הנזק. הרעיון הוא להעניק לקו השבר יופי ועוצמה ולהדגיש באמצעות עורקי הזהב את הטוב ועושרם הפילוסופי של כשלים ושברים.
מקורות הקיצוגי מתוארכים בתקופת מורמאצ'י (Muromachi) כאשר נשברה קערת התה החביבה על השוגון של יפן, אשיגקה יושימיצו (Ashikaga Yoshimitsu 1358-1408) והיא נשלחה לתיקון סין. אך כשחזרה הקערה מהתיקון לא היה השוגון מרוצה מתוצאת הרפאות של הכלי שנעשתה באופן גס באמצעות שידוך בחוטי מתכת. הוא הורה לאומנים בחצרו לפתח תיקון יפה יותר וכתוצאה מכך פותחה השיטה שלא הסתירה את הנזק אך העניקה לו יופי אמנותי אסתטי.
קינצוגי משתייך לערכי הוואבי סאבי (wabi sabi) בזן, המוקירים ומטפחים את הפשטות, חוסר יומרות והמיושן – במיוחד אם יש בו תכונות של בלייה וחספוס של הזמן.
לפני כ-400-500 שנים הופיעה ביפן טכניקה מורכבת לרפאות כלי קרמיקה. אומנים החלו להשתמש בלכה ופיגמנט זהב על מנת לחבר בחזרה כלים שהתנפצו. מסורת זאת שנקראת קינצוגי (תפר מוזהב) או קינצוקורי (kintsukuroi- תיקון מוזהב) מיושמת גם כיום באופן נרחב ביפן.
עם הגידול שחל במספר החוגים וסדנאות האמנים לקדרות ברחבי העולם גוברת ההתעניינות בטכניקת קינצוגי גם מחוץ ליפן.
מקור הקינצוגי לוט בערפל, אך ניתן להניח כי הטכניקה הייתה נפוצה ביפן לקראת סוף המאה ה-16 או תחילת המאה ה-17. ראשית השימוש בה מיוחס בדרך כלל לסיפור על מושל צבאי יפני בן המאה ה-15 ששלח קערה סינית שנשברה חזרה לסין על מנת שיוכל לקבל קערה תחליפית זהה. לאחר שלא מצאו תחליף הולם לכלי הנדיר שנשבר, חיברו הסינים בחזרה את שברי הכלי הישן ושלחו אותו למושל היפני. התיקון הסיני נעשה בטכניקה סינית ידועה של חיבור השברים באמצעות מהדקים מתכתיים. מכן נובעת ההבנה שטכניקת הקינצוגי לא היתה בשימו במהלך המאה ה-15. יתכן ששיטת קינצוגי התפתחה במקביל לגידול בתפוצת קערות התה ולפריחת טקסי התה היפנים שחלה במאה ה-16.
ההתייחסות המתועדת הראשונה לקינצוגי מספרת על לוחם יפני, בן המאה ה-17, שהואשם במניפולציות בשוק קערות התה באמצעות קניית קערות פשוטות, שבירתן, תיקונן באמצעות קינצוגי ומכירת הכלים המתוקנים במחירים מפולפלים. זאת עדות לכך שבמאה ה-17 יש שימוש נרחב בקינצוגי לתיקון ולקישוט כלים ביפן.
האומנים שעסקו בתיקון קערות התה היו אומני כלי לכה יפנים שהתמחו
בטכניקות שונות הקשורות ללכות (למשל יצור קופסאות ומגשים מעץ מצופים בלכה) וכן בטכניקת צביעה וקישוט כלים כאלה בזהב או בכסף.
באופן מסורתי לביצוע קינצוגי נדרשת לכה יפנית הנקראת אורושי (urushi) המופקת מלשד עץ הלכה הסיני (בשמו הלטיניToxicodendron vernicifluum). מוהל העץ הזה, העובר תהליך פולימריזציה והתקשות על די חשיפה לחום, נמצא בשימוש כבר כ-9000 שנים, כדבק, חומר מילוי וצבע בידי אומני לכות יפנים.
תהליך הקינצוגי מתחיל בהדבקת השברים (לעיתים כמה עשרות חלקים) של הכלי הניזוק ומילוי חורים וסדקים באמצעות הלכה היפנית. זהו תהליך המצריך דיוק רב מכיוון שלא ניתן להסיר לכה שהתייבשה.
זמן ייבוש הלכה לאחר ההדבקה עשוי לארוך מספר שבועות. לאחר מכן האומן משייף את עודפי הלכה מקווי החיבור על מנת להחליק את התפר ולהתאימו באופן מושלם לקווי המתאר ולפני השטח של הכלי. לבסוף יצבע האומן את קווי התפר בצבע המכיל אבקת זהב. לעיתים בוחר האומן מטעמים אסתטיים לעשות שימוש בצבע המכיל כסף, אך לרוב קווי החיבור צבועים בזהב בעיקר משום שאינו דוהה או מתחמצן והוא בטוח לשימוש עם מזון.
| |||