אלכסנדר הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
קישור פנימי שגוי, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 10:
| כיתוב = פסלו של אלכסנדר הגדול, [[המוזיאון הבריטי]]
| שם בשפת המקור = Αλέξανδρος Γ΄ ο Μακεδών
| שם מלא =
| מדינה = [[מוקדון]]
| מקום קבורה = במקור ב[[אלכסנדריה]]; כיום מקום הקבורה אינו ידוע בוודאות
| עיסוק = מצביא, מדינאי
| דת =
| שם השושלת = [[השושלת הארגאידית|הארגאידים]]
| תואר = [[מלכי מוקדון|מלך מוקדון]], [[פרעה]], מלך אסיה
שורה 22:
| צאצאים = [[אלכסנדר הרביעי]]
| יורש העצר = [[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון|פיליפוס השלישי ארהידאוס]]{{הערה|היה רק היורש [[דה-יורה]]; לא שלט הלכה למעשה}}
| אתר אינטרנט =
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג|שם התפקיד=[[מלכי מוקדון|מלך מוקדון]]|התחלת כהונה=[[336 לפנה"ס]]|סיום כהונה=[[323 לפנה"ס]]|הקודם בתפקיד=[[פיליפוס השני]]}}
| תפקיד2 =
| תפקיד3 =
| בן זוג = ייתכן ש[[הפאיסטיון]]{{הערה|מקורות עתיקים אינם מציינים באופן מפורש מערכת יחסים רומנטית בין השניים, אך ייתכן שהייתה כזאת.}}
| בת זוג = [[סטטירה השנייה]], [[פריסתיס השנייה]], [[רוקסנה]]
שורה 32:
'''אלכסנדר השלישי ממוקדון''', המוכר יותר כ'''אלכסנדר הגדול''' (ב[[יוונית]]: '''Αλέξανδρος ο Μέγας'''), והידוע ב[[עברית]] גם כ"'''אלכסנדר מוקדון'''" (ביוונית: '''Αλέξανδρος ο Μακεδών'''; ככל הנראה [[21 ביולי]] [[356 לפנה"ס]]{{הערה|תאריך הלידה המדויק אינו ידוע בוודאות. לפי מקורות עתיקים נולד ב-6 בהקטטמביון ב[[לוח השנה האטי]], שחל ב-21 ביולי, אם כי אין ודאות שזה אכן יום לידתו כי ייתכן שהוזז כדי להתאים למאורעות אחרים באותו יום, כגון זכיית סוסו של פיליפוס בתחרות רכיבה}} - [[10 ביוני|10]] או [[11 ביוני]] [[323 לפנה"ס]]) היה מלך [[מוקדון]], ומגדולי ה[[מצביא]]ים וה[[פוליטיקאי|מדינאי]]ם של [[העת העתיקה]].{{הערה|הערכות גבוהות ליכולות הצבאיות והמדינאיות של אלכסנדר הגדול נמצאות במקורות רבים, החל מהמקורות הראשונים וכלה במקורות מודרניים. ראו למשל ביל יני, אלכסנדר הגדול, 2012, [[הוצאת מודן]] (פרסום מקורי בשנת 2010)}} [[כיבוש]]יו הנרחבים כללו את [[פוליס|ערי המדינה]] של [[יוון העתיקה]], כל שטחה של [[הממלכה האחמנית|האימפריה הפרסית]], מספר אזורים ב[[מרכז אסיה]] ואף חלקים מ[[תת-היבשת ההודית]].{{הערה|האזור של הודו עבר חלוקה בסוף השליטה הבריטית. אלכסנדר לא ממש נכנס לשטחה של הודו המודרנית, אלא עבר בעיקר בשטח פקיסטן הסמוכה. עם זאת, האזור היה מוכר בימיו בשם "הודו".}}
אלכסנדר תואר כ[[גבר]] [[אתלט]]י [[אומץ|אמיץ]]
על אף שמת בגיל צעיר (כמעט 33), הותיר אלכסנדר הגדול חותם משמעותי על ההיסטוריה. כיבושיו הנרחבים פתחו תקופה חדשה בתולדות האנושות – [[התקופה ההלניסטית]]. חזונו של אלכסנדר, שכלל שילוב המזרח עם המערב, שילוב [[תרבות]], [[דת]], מנהגים וקשרי משפחה, בא לידי ביטוי ב[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]] שמיזגה את יסודותיה של [[תרבות יוון העתיקה]] עם תרבויות בני המקום. השפעותיה של התרבות ההלניסטית בתחום ה[[אמנות]], ה[[פילוסופיה]] ובתחומים אחרים ניכרים עד עצם היום הזה.
שורה 45:
כשמלאו לאלכסנדר 13 (341-343 או 340 לפנה"ס) הזמין אביו את [[אריסטו]] לשמש לו כמחנך (באותו זמן אריסטו טרם התפרסם כאחד מגדולי ה[[פילוסוף|פילוסופים]] של [[יוון הקלאסית]]). הלימודים התקיימו במיאזה, מקדש הנימפות (כיום [[נאוסה]] Νάουσα שב[[מקדוניה היוונית]]). במקדש זה למדו לצד אלכסנדר גם בני אריסטוקרטים אחרים שרבים מהם קיבלו עמדות פיקוד רמות בצבאו לאחר מכן. תקופת החונכות נמשכה, ככל הנראה, עד שמלאו לאלכסנדר 15 או 16, אם כי יש היסטוריונים שסבורים שהקשר עם אריסטו ארך כשמונה שנים.{{הערה|[http://plato.stanford.edu/entries/aristotle/#BibGenWor אנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה]}}
המפגש בין אחד מגדולי ההוגים ובין אחד מגדולי אנשי המעשה היה לכאורה הזדמנות היסטורית נדירה. אך חילוקי הדעות בין השניים בהמשך מנעו שיתוף פעולה רב שנים. בין הנושאים עליהם היו השניים חלוקים היה היחס לפרסים ולעמים כבושים אחרים. בעוד אריסטו הדגיש את עליונות התרבות היוונית לעומת "הברברים הנבערים" (אף שדיבר בשבח חוקת בני [[קרתגו]]{{הערה|Robin Lane Fox, Alexander the Great|שמאל=כן}}), נטה אלכסנדר לגישה קוסמופוליטית יותר והתייחס אל העמים הכבושים כשווים.{{הערה|[http://www.sparknotes.com/biography/alexander/section2.rhtml Alexander the Great: Aristotle], באתר SparKnotes}}
===יורש העצר===
שורה 62:
=== עלייתו לשלטון===
[[קובץ:Map Macedonia 336 BC-he-2.svg|ממוזער|250px|מוקדון ויוון עם עלייתו של אלכסנדר לשלטון]]
בשנת 336 לפנה"ס נרצח פיליפוס בעיר [[אייגאי]] על ידי אחד משומרי ראשו. באופן רשמי הופנתה האצבע המאשימה אל האויבת הוותיקה, [[ממלכת פרס|פרס]]. אולם עובדתית, לא הוברר מי עמד מאחורי ה[[רצח]]. היו אף מי שהאשימו את אלכסנדר עצמו,{{הערה|Barry S. Strauss in Brill's companion to Alexander the Great ed. by Joseph Roisman. Brill, 2003 p 139|שמאל=כן}} אך סביר יותר להניח שאשתו של פיליפוס, אולימפיאס, שנטרה לו טינה{{הערה|על אופי זה יש עדויות במספר מקורות, הבולטת ביניהם היא זאת שמוסר פלוטרכוס: "קשי לבה של אוליפיאס, שהייתה אשה קנאת וזועמת" - "אנשי יוון", מוסד ביאליק, 1986, ירושלים, עמ' 422}} על גירושה למען אישה חדשה, ואחיה [[אלכסנדר המלוטי]], הם אלה שעמדו מאחורי ההתנקשות.{{הערה|Cambridge ancient history, [[cambridge university press]], p. 794|שמאל=כן}}
לאחר הרצח יזמה אולימפיאס{{הערה|Cambridge ancient history, Cambridge University Press, p. 794|שמאל=כן}} שורה של מעשי רצח נוספים שבהם נרצחו קלאופטרה (אשתו השנייה של פיליפוס), אטאלוס (דודה של קלאופטרה) וכן בנו הצעיר של פיליפוס מקלאופטרה. בכך חיסלה אולימפיאס את כל המתחרים של בנה על הכתר, מה שסלל את דרכו לשלטון.
==ביסוס השלטון==
שורה 88:
===אסיה הקטנה===
הצי העביר את חילו של אלכסנדר לחופי [[אסיה הקטנה]]. הנחיתה עברה בשלום, ו[[הצי הפרסי]] החזק לא הפריע לה מסיבה לא ברורה. עם הוודע הפלישה כינסו הפרסים מועצת מלחמה בזליה (Ζέλεια). בדיון במועצה הציע [[ממנון מרודוס|ממנון]], הגנרל היווני שהשכיר את שירותיו לפרסים, לסטרפים לא להתעמת באופן ישיר עם צבאו של אלכסנדר, אלא לנקוט אסטרטגיה של [[אדמה חרוכה]] כדי להאריך את המערכה ולהתיש את צבאו של אלכסנדר, שהיה לחוץ מבחינה כלכלית. כמו כן, הציע להשתמש בצי הפרסי החזק כדי להעביר את הלחימה לתוך יוון גופה.{{הערה| Peter Green Alexander of Macedon 356 - 323, university of california press, p 170|שמאל=כן}}
הסטרפים הפרסיים באסיה הקטנה, ובפרט ארסיטס, שבשטח הסטרפיה שלו נחת חילו של אלכסנדר, התנגדו לתוכנית זו והעדיפו להתעמת עם אלכסנדר בקרב סדור. עימות זה התרחש ב[[קרב גרניקוס]], שהסתיים בתבוסה פרסית מוחצת. שרידי הכוח הפרסי ובראשם ממנון נסוגו לערים [[מילטוס]] ו[[הליקרנסוס]].
שורה 94:
הניצחון בקרב גרניקוס סייע לאלכסנדר לבסס את שלטונו באסיה הקטנה. אסיה הקטנה לא הייתה ישות מדינית אחת, אלא הורכבה ממספר [[פרובינציה|פרובינציות]], שבאחדות מהן הייתה [[הלניזם|התרבות היוונית]] מושרשת היטב, במיוחד ב[[איוניה]], ובמידה פחותה ב[[קאריה]], שבמערב אסיה הקטנה.
מרבית הערים היווניות ראו באלכסנדר משחרר מהעול הפרסי, אך [[מילטוס]] ו[[הליקרנסוס]], שהייתה מבוצרת היטב, התנגדו לו. להכנעתה של הליקרנסוס נדרש מצור שנמשך עד החורף. לאחר נפילת הליקרנסוס, התיר דריווש לממנון ליישם את תוכניתו.{{הערה| Ilya Gershevitch (editor) The Cambridge history of Iran vol 2, p 427|שמאל=כן}} ממנון פלש בראש הצי הפרסי למספר איים, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן. עם מותו איבדה התוכנית את הכוח המניע שלה, והפלישה התמוססה.
לאחר הכנעת הליקרנסוס המשיך אלכסנדר מזרחה לאורך החוף הדרומי של אסיה הקטנה, דרך [[ליקיה]] ו[[פמפיליה]]. כך הגיע במאי 333 לפנה"ס ל[[גורדיום]], ושם פתר את חידת [[הקשר הגורדי]]. על פי האגדה, מי שיתיר את הקשר יקבל את השליטה על כל אסיה. אלכסנדר בחר שלא להסתבך בחיפוש קצוות הקשר, אלא חתך אותו בחרבו.
שורה 120:
לאחר כיבוש מצרים, החל אלכסנדר לנוע מזרחה אל לב האימפריה הפרסית, ובשנת 331 לפנה"ס פגש בשדה המערכה את דריווש בפעם האחרונה ב[[קרב גאוגמלה]]. הקרב ציין את סוף ההתנגדות הפרסית המסודרת לאלכסנדר. אבדות הפרסים היו כבדות ביותר וצבאם התפזר לכל עבר. מלבד התנגדויות ספורות, אפשר הניצחון לאלכסנדר להיכנס ל[[בבל]] העתיקה ללא קרב, וגם ערים אחרות נכנעו ללא התנגדות.
אלכסנדר הותיר את מזאוס, מושלה הפרסי של בבל שלקח חלק בקרב גאוגמלה, על מקומו כמושל בבל. אלכסנדר ביקש בדרך זו הן לשמר את המנגנון הבירוקרטי הישן והן לכבוש את לב נתיניו החדשים. ברם, לא הסתפק בהותרת המושל הקודם בתפקידו, אלא מינה את האציל המוקדוני אגאטון (אין לבלבל עם אגאטון, מפקד הפרשים התראקים המוקדוני{{הערה|Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great, Blackwell publishing, 2006 p. 7|שמאל=כן}}), למפקד חיל המצב החזק שמנה 700 מוקדונים ועוד 300 [[שכירי חרב]] יוונים.{{הערה|ייתכן שחיל המצב כלל רק 700 חיילים מוקדונים. ראו השוואת מקורות: Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great, p 7}} מזאוס שירת את אלכסנדר נאמנה ואף שלח את בניו לצבאו.
אלכסנדר השתהה בבבל במשך 34 יום, תקופה ארוכה יחסית לתקופות שבהן בילה בערים אחרות. בשלב זה השיגו אותו תגבורות ניכרות מיוון וממוקדון שכללו למעלה מ-10,000 רגלים וכ-1,500 פרשים.
שורה 138:
==מסעות מלחמה באסיה התיכונה==
{{הפניה לערך מורחב|כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה}}
אלכסנדר לא הסתפק בשטחים שכבש, אלא חפץ להגיע לגבולות ה[[אויקומנה]], "הארץ הנושבת" בפי היוונים. הוא המשיך במסעו מזרחה, לתוככי [[אסיה]]. הוא התקדם לאזור חופי [[הים הכספי]] וכבש את [[באקטריה]] (צפון - מזרח [[אפגניסטן]] של היום) ואת [[סוגדיאנה]] (כיום ב[[אוזבקיסטן]] - [[קזחסטן]] - [[טורקמניסטן]]). באזורים אלו לא היה שלטון מרכזי שניתן להביסו בקרב בודד ולכן דרש הכיבוש זמן רב יותר. בשלב זה התחיל אלכסנדר לדרוש את מחוות ההשתחוות הפרסית המסורתית, ה[[פרוסקינסיס]] מנתיניו היוונים והמוקדונים. אלה הסתייגו ממנהג זה בהיותו מנהג זר וגרוע מכך, ראו בו משום סגידה לאדם חי.{{הערה|Ian Worthington, (2014) p. 233|שמאל=כן}}
פני השטח ההרריים ומיקומם של חלק מהערים על ראשי צוקים, הקשו על אלכסנדר. אף על פי כן הוא הצליח להשליט את מרותו על המקומיים, ושלטונו הגיע עד ל[[הודו]], וגם במקומות שבהם לא הייתה אחיזה פרסית קודמת. כיבושיו של אלכסנדר באזורים אלו ארכו ארבע שנים, עד לשנת 327 לפנה"ס. במהלך הלחימה הוא נישא ל[[רוקסנה]], בתו של שליט מקומי, נישואיו היו בעלי אופי פוליטי. מנישואים אלו נולד בנו ויורשו החוקי [[אלכסנדר הרביעי]].
שורה 153:
בינתיים החלה להצטבר מרירות ב[[אריסטוקרטיה]] המוקדונית שליוותה את אלכסנדר במסעו. האריסטוקרטיה לא ראתה בעין יפה את יחסו המתון של אלכסנדר כלפי הפרסים ובני מיעוטים אחרים, "ברברים", בפי היוונים. בנוסף, המנהגים המזרחיים כלפי השליט, שכללו השתחוות ארצה לפני מוקדון והסגידה לו כאל, גרמו להתמרמרות של המוקדונים והיוונים, שהתנהגות זו הייתה זרה להם.
הקשר הראשון נגד אלכסנדר הוא הקשר של דימנוס, אציל זוטר ששירת בחיל ה[[הטיירוי]] ([[פרש כבד|פרשים כבדים]] בצבאו של אלכסנדר הגדול). נטען שדימנוס זמם לרצוח את אלכסנדר. התוכנית נודעה כביכול ל[[פילוטאס]]. פילוטאס היה גנרל בכיר בצבאו של אלכסנדר ופיקד על כל חיל ההטיירוי. היה מצופה מפילוטאס שיעביר את הדיווח לאלכסנדר או יפעל בעצמו נגד הקושרים, אך הוא לא עשה דבר. פילוטאס היה מהמתנגדים הקולניים ביותר לשילוב פרסים בצבאו של אלכסנדר וגם התנגד לאלהתו של אלכסנדר במצרים. עם זאת, לא סביר להניח שפילוטאס תכנן לרצוח את אלכסנדר בעצמו וסביר יותר להניח שגנרלים אחרים העלילו על פילוטאס על מנת לרשת את מקומו.{{הערה|Waldemar Heckel, The conspiracy against Philotas, Phoenix Vol 31 no 1 (spring 1977) pp 9-21|שמאל=כן}}
אלכסנדר לא הביע תמיכה בגנרל ונתן לדברים לזרום בצורתם הטבעית, מה שהביא לכך שהגנרלים המתחרים, שתמכו בעונש מוות לפילוטאס נתנו את הטון. בסופו של דבר, הוצא פילוטאס להורג לאחר משפט פומבי, כשאלכסנדר בכבודו ובעצמו דורש את עונש המוות. אלכסנדר הורה לרצוח את אביו של פילוטאס, פרמניון, על מנת להתחסן מנקמה אפשרית מצדו. שליח נשלח לפגוש את פרמניון באקבטנה, שם שמר על אוצר המלך, ורצח אותו בהוראת אלכסנדר.{{הערה|E. Badian, The death of Parmenio, Transactions and Proceedings of the American Philological Association, Vol. 91 (1960),pp. 324-338|שמאל=כן}}
חשיפת הקשר לא שמה קץ לביקורת הנוקבת מצידה של האריסטוקרטיה, והמתיחות בינה לבין אלכסנדר גברה. לכך נוסף מקרה חמור שאירע באחד המשתאות בשנת 328 לפנה"ס. אלכסנדר, שהשתכר במשתה, נגרר לוויכוח עם חברו הטוב, קליטוס השחור. קליטוס היה מפקד האגמה הרכובה של רעי המלך, פלוגת שומרי ראשו של אלכסנדר, והציל את חייו ב[[קרב גרניקוס]]. אלכסנדר, שדעתו הייתה מעורפלת משכרותו, תפס כידון ובפרץ זעם הטיל אותו לעבר קליטוס הלא חמוש, והרגו. מזועזע מהמעשה הסתגר אלכסנדר באוהלו וסירב לצאת במשך מספר ימים. בסופו של דבר, על מנת לטהר את שמו, החליט להאשים את [[דיוניסוס]], אל היין, שרצה להתנקם בו על הצלחותיו הצבאיות.
שורה 196:
בשנת 323 לפנה"ס, בעודו מתכנן מסע לכיבוש [[קרתגו]] ו[[חצי האי ערב]], אחזה באלכסנדר מחלה מסתורית שהביאה למותו בארמונו של [[נבוכדנצר השני]], והוא בן 32 בלבד. תאוריות הקשר על מותו נפוצו עוד בעת העתיקה. אריאנוס מזכיר כמה מהן, תוך כדי דחייתן כלא אמינות; על פי אחת התאוריות הורעל אלכסנדר על ידי [[אנטיפטרוס (מצביא)|אנטיפטרוס]], ואילו הרעל הועבר על ידי איולאוס, בנו הצעיר של אנטיפטרוס, שאלכסנדר העליב זמן קצר לפני כן.{{הערה|אריאנוס, ספר 7 פרק 27}}
בשנת [[1998]] פרסמו פרופ' דייוויד אולדך, מומחה ל[[פתולוגיה]] מאוניברסיטת מרילנד, ואחרים, בהם [[היסטוריון|היסטוריונים]] שחקרו את הסימפטומים הרפואיים כפי שתארו היסטוריונים בני העולם העתיק, [[אריאנוס]], [[דיודורוס]] ו[[פלוטרכוס]], מאמר ב-"[[New England Journal of Medicine]]".{{הערה|כרך 38, עמודים 1769-1764}}
חוקרים אחרים וביניהם אנדרו צ'אג (Andrew Chugg), היסטוריון, [[סופר]] ומומחה בעל שם בתולדות אלכסנדר הגדול, טוענים כי סיבת מותו נבעה ממחלת ה[[מלריה]], שבה נדבק שבועיים לפני מותו, בעת ששהה באזורי [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ליד ה[[עיר]] [[בגדאד]].{{הערה|Cunha BA. (2004). ''The death of Alexander the Great: malaria or typhoid fever?''. Infectious Disease Clinics of North America. 18(1):53-63. {{PMID|15081504}}}}{{הערה|[http://www.alexanderstomb.com/main/deathofalexander/IoS6on7Aug05b.JPG {{כ}} Jonathan Thompson, '''''disease, not conflict, ended the reign of Alexander the Great''''', The Independent on Sunday, 6 August 2005]}}
שורה 236:
===אופיו===
[[קובץ:The killing of Cleitus by Andre Castaigne (1898-1899) reduced.jpg |שמאל|ממוזער|250px|ציור מסוף המאה ה-19 המתאר את רציחתו של קליטוס השחור]]
אלכסנדר היה בעל אישיות מורכבת. מצד אחד הפגין גדלות רוח ומתינות רבה ביחסו לאויביו המובסים, אך מצד שני לא היסס להפגין נטיות סדיסטיות ו[[אכזריות]]. כך למשל טבח בתושביה של תבאי ומכר אותם לעבדות לאחר שהתנגדו לו. נוהג זה חזר על עצמו במספר מקומות נוספים דוגמת צור. מעריכים שבעת [[כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה|כיבושיו בבאקטריה]] נהרגו 100,000{{הערה|Michèle Smith p. 67}} - {{כ}} 120,000 בני אדם, רובם אזרחים.{{הערה| Holt p. 58|שמאל=כן}}
אופיו בא לידי ביטוי גם בתואר שהמציא לעצמו. במקום לאמץ את התואר הפרסי "המלך הגדול" או "מלך המלכים", בחר בתואר "מלך אסיה", כסימן לעלייתו של כוח חדש, גדול יותר מזה שבו החזיקו מלכי פרס.{{הערה|[http://muse.jhu.edu/login?auth=0&type=summary&url=/journals/american_journal_of_philology/v133/133.3.collins.html מאמר Andrew W. Collins, The Royal Costume and Insignia of Alexander the Great, American Journal of Philology, Volume 133, Number 3 (Whole Number 531), Fall 2012, pp. 371-402 באתר של project muse]}} הוא אף דרש מדריווש עצמו להתייחס אליו בתואר זה בהתכתבות ביניהם לאחר קרב איסוס.{{הערה|אריאנוס, ספר שתיים, פרק 14}} בכך ביקש להדגיש שהוא לא רק כובש האימפריה הפרסית, אלא מייסדה של ישות מדינית חדשה באסיה. הפרופגנדה שלו הדגישה שהוא ביקש לשחרר לא רק את היוונים מהעול הפרסי, אלא את יתר העמים הכבושים כמו מצרים, קארים, בבלים ואחרים. היות שהאסיאתיים היו נתיניו, אסר על חייליו לבזוז את האוכלוסייה ולהרוס את הערים (למעט מקרים יוצאי דופן).{{הערה|N. G. L. Hammond The Macedonian Imprint on the Hellenistic World in Peter Green's (ed), Hellenistic History and Culture, University of California Press, 1993|שמאל=כן}}
הוא היה בעל אופי פראי למדי ונטה [[שכרות|לשתות לשוכרה]]. בזמן שכרות התנהג בפראות, ופעם אחת אף שרף [[ארמון]] יפהפה של מלכי פרס בפרספוליס. בפעם אחרת [[רצח]] בהתקף זעם את חברו קליטוס השחור, מפקד האגמה של ההטיירוי.
שורה 252:
===נישואיו ונטיותיו המיניות===
אלכסנדר נשא כמה נסיכות מהשטחים הפרסיים – רוקסנה מ[[באקטריה]]; [[סטטירה השנייה|סטטירה]], בתו של דריווש השלישי; ו[[פריסטיס]], בתו של ארתחששתא השלישי. כך הפך לקרוב משפחה של שני ענפי בית המלוכה הפרסי. [[ברסינה]], אלמנתו של [[ממנון מרודוס|ממנון]], הייתה [[פילגש]]ו, ולהם נולד בן בשם הרקולס, שנרצח מאוחר יותר במהלך [[מלחמות הדיאדוכים]]. עם זאת, יש חוקרים הסבורים שהרומן עם ברסינה הומצא כדי להעניק להרקולס את כס המלוכה. כמו כן, אף על פי שהדבר לא מצוין במפורש במקורות, אלא רק ברמז, ייתכן שהיה לו קשר רומנטי עם הפאיסטיון, חברו מימי הילדות.{{הערה|Robin Lane Fox Alexander the Great, Allen Lane 1973, p. 10|שמאל=כן}} עם הזמן, קודם הפאיסטיון לדרגה בכירה מאוד בצבאו – מפקד מחצית פרשי ה[[ההטיירוי]] בדרגת היפרכוס לאחר חשיפת הקשר של [[פילוטאס]].
[[קווינטוס קורטיוס רופוס|קורטיוס]] טוען{{הערה|קווינטוס קורטיוס רופוס, תולדותיו של אלכסנדר הגדול, ספר עשר, פרק 1 פסקה 26}} שאלכסנדר קיים [[יחסי מין]] גם עם באגואס, סריסו יפה התואר של דריווש השלישי.{{הערה|ייתכן שבאגואס זה היה גזבר הצי של אלכסנדר, אך הדבר איננו ודאי. ראו: Waldemar Heckel, Who is Who in the Age of Alexander the Great, p. 68}} חיבת אלכסנדר לגברים הייתה ידועה בקרב חייליו. למעשה, שאלת ה[[הומוסקסואליות]] של אלכסנדר הגדול היא אנכרוניסטית, מכיוון שהתרבות היוונית לא שפטה יחסים [[אינטימי]]ים לפי מינם של בני הזוג וכמו כן [[הומוסקסואליות ביוון העתיקה|יחסים חד-מיניים היו מקובלים ביוון העתיקה]] ולא נחשבו לחריגים.
שורה 286:
מוקדון העתיקה שוכנת בעיקר בשטחה של יוון המודרנית. יתרה מכך, תושביה הנוכחיים של מקדוניה הצפונית הם [[סלאבים]] שהיגרו לאזור בראשית ימי הביניים. עם זאת, אזרחי מקדוניה הצפונית המודרנית רואים באלכסנדר הגדול [[גיבור לאומי]]. הם קראו [[נמל התעופה סקופיה|לנמל התעופה הבינלאומי]] של [[סקופיה]] על שמו של אלכסנדר הגדול, ואף הקימו פסל בגובה של 12 מטר בדמותו של המצביא ההיסטורי.
הצבת הפסל הציתה{{הערה|[http://www.theguardian.com/commentisfree/2011/jun/27/macedonia-alexander-great-greece-discord Macedonia's monument to discord]|שמאל=כן}} מחדש מחלוקת עתיקת יומין עם יוון, הרואה באלכסנדר הגדול גיבור יווני ובכלל ראה בעצם שמה של המדינה המקדונית סוג של [[גניבת זהות]], מה שהוביל בסופו של דבר לשינוי שמה מ"מקדוניה" ל"מקדוניה הצפונית" ב-[[2019]].{{הערה|שמאל=כן|{{קישור כללי|כתובת=https://www.voanews.com/a/balkan-nation-is-north-macedonia-now/4784033.html|הכותב=Associated Press|כותרת=Balkan Nation Is North Macedonia Now|אתר=''voanews.com''|תאריך=12 בפברואר 2019}}}}
===אגדת אלכסנדר===
שורה 320:
אלכסנדר הגדול שימש השראה ל[[פילוסוף|פילוסופים]], [[סופר]]ים ואמנים רבים. דמותו הונצחה בעבודות אמנות רבות, חלקן עוד בתקופתו. [[פסל (יצירה)|פסל]]י [[שיש]], [[מוזאיקה|מוזאיקות]] ובתקופות מאוחרות יותר [[ציור]]ים רבים נוצרו בדמותו.
אלכסנדר הגדול מתואר כבחור צעיר, אתלטי ויפה תואר בפסלים שנעשו בתקופת חייו, כמו כן היסטוריונים עתיקים מזכירים שעיניו של אלכסנדר היו [[הטרוכרומיה|הטרוכרומיות]] ועין אחת הייתה כחולה והשנייה חומה, אך תיאורים אלה מאוחרים לעיתים במאות שנים ביחס לחייו ואין אפשרות להסיק מהם שאכן כך היה הדבר. אין ערובה שאכן היה חסון כך נראה, אם כי בהתחשב בכך שהיה חייל קרבי כל חייו והשתתף בקרבות ומסעות מפרכים רבים, סביר שמבנה גופו היה אתלטי. פיטר גרין שבחן את פסליו השונים ניסה לשחזר על פיהם את מראהו טוען שסביר שהיה נמוך ביחס לממוצע הגברים במוקדון ובעל מבנה חסון.{{הערה|Green, Alexander the Great and the Hellenistic Age, pp. 15–16|שמאל=כן}} כל התיאורים האלה הם במקרה הטוב בגדר ניחוש מושכל ואין אפשרות לדעת בוודאות מה היה גובהו או צבע עיניו.
מלבד אמנות שימש אלכסנדר השראה לפוליטיקאים רבים בעת העתיקה. רבים רצו להידמות לו ושמו שימש כחנופה למצביאים גדולים רבים. בסמוך למותו ההילה שהתלוותה לשמו גרמה לתלמי הראשון להוציא את גופתו החנוטה במרמה מחזקתה החוקית ולהעבירה למצרים.
שורה 353:
* [[היסטוריה של אלכסנדר הגדול]] היא ביוגרפיה בת עשרה ספרים, מתוכם שרדו רק שמונה האחרונים. פרי עטו של ההיסטוריון הרומאי [[קווינטוס קורטיוס רופוס]]. החיבור נכתב ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה לספירה]]. קורטיוס מתבסס בעיקר על קלייטרכוס וטימאוס. ייתכן שחלק מהמידע שאוב מחיבורו של תלמי.
* [[חיי אישים]], אלכסנדר וקיסר, נכתב על ידי ההיסטוריון היווני [[פלוטרכוס]] במאה השנייה לספירה והוא מבוסס בעיקר על אריסטובולוס ועל קלייטרכוס.
* [[ביבליותקה היסטוריקה]], ספר 17, חיבורו של ההיסטוריון דיודורוס מסיציליה מבוסס על עבודתו של טימאוס וייתכן שהיה לו גם מקור שנכתב על ידי אחד משכירי החרב היווניים של דריווש.{{הערה|P. A. Brant, Persian accounts of Alexander's campaigns, The Classical quarterly new series vol 12 No 1, may 1962 p 141 - 155|שמאל=כן}} כמו כן מספר דיודורוס על חייהם של פיליפוס ושל הדיאדוכים.
* [[סיכום להיסטוריה של טרוגורס]], ספרים 11 - 12, יוסטינוס. ספרו של יוסטינוס הוא המרושל והפחות אמין מכולם.{{הערה|על חוסר האמינות של יוסטינוס קיימות תובנות רבות. ראו למשל: Waldemar Heckel, The conquests of Alexander the Great [[Cambridge university press]], 2008 p 9}}
קיימים מקורות קדומים נוספים, אם כי דלים במידע כי שרדו מהם רק קטעים בודדים.
המקורות העסיקו את ההיסטוריונים המודרניים הכותבים אודות אלכסנדר. כל חיבור מציג אלכסנדר שונה המותאם לסיפור שרוצה לספר המקור העתיק. אריאנוס מתעניין בעיקר בצדדים הקרביים, קורטיוס מוציא לאור את סודותיו האפלים של אלכסנדר. פלוטרכוס לא עומד בפני סיפור נאה, ללא קשר לאור שבו הוא מציג את אלכסנדר. כל המקורות, להוציא אולי את אריאנוס, כוללים סיפורי פנטזיה שלא היו ולא נבראו.{{הערה|Waldemar Heckel, The conquests of Alexander the Great p 8|שמאל=כן}} למרות זאת, המקורות העתיקים מספקים מידע רב ואמין ואף ניתן לצייר דמות אמינה פחות או יותר על פי הכתוב בהם.
===מחקרים מודרניים===
שורה 390:
* [http://www.pothos.org/ עוד אתר שמוקדש לאלכסנדר הגדול] {{אנגלית}}
* [http://www.visions.az/literature,219/ אלכסנדר הגדול באגדות אזריות] {{אנגלית}}
* [[מיכאל הר-סגור]] ו[[אלכס אנסקי]] משוחחים על [https://www.youtube.com/watch?v=5j1NGfQfg0k&list=PLzctpRGrcHduuXGoO91NySr6Vt5IzhtMl אלכסנדר הגדול כובש העולם חלק א'], ב[[גלי צה"ל]], הועלה לאתר [[יוטיוב]] ב-23 אוקטובר 2016
* [https://www.youtube.com/watch?v=0LsrkWDCvxg Alexander the Great and the Situation ... the Great?] - הסבר על אלכסנדר הגדול {{סרטונים}}
* [https://web.archive.org/web/20140418231926/http://www.lib.rochester.edu/camelot/Alexander/alexhomepage.htm מיזם של אוניברסיטת רוצ'סטר לדמותו של אלכסנדר הגדול בימי הביניים] {{אנגלית}}
| |||