ברנרד פרגוסון – הבדלי גרסאות

פרגוסון נולד למשפחה [[סקוטלנד|סקוטית]] בעלת מסורת צבאית. אביו, סיר צ'ארלס פרגוסון, וכן סבותיוסביו משני הצדדים שירתו כ[[המושל הכללי של ניו זילנד|מושלים כלליים של ניו זילנד]]. הוא למד ב[[איטון]] וב[[המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט|מכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט]] בטרם הצטרף כקצין ל"משמר השחור" הסקוטי ב-[[1931]]. הוא הגיע עם גדודו ל[[ארץ ישראל]] ושימש כ[[שליש (צבא)|שלישו]] של מפקד הכוחות הבריטים במזרח התיכון, פילדמרשל [[ארצ'יבלד וייוול]]. הוא שימש בתפקידי פיקוד ומטה תחת ויוול, עד להחלפתו של ויוול בשנת [[1941]] בגנרל [[קלוד אוקינלק]]. ויוול נשלח ל[[ניו דלהי]] ופרגוסון ליווה אותו כמזכירו האישי. ב-[[1942]] קיבל פיקוד על גדוד רגלים ב[[בורמה]], והועמד תחת פיקודו של [[צ'ארלס אורד וינגייט]]. היחידה עליה פיקד נטלה חלק בלוחמת ה[[גרילה]] בבורמה, ובמבצעי הפשיטה המיוחדים שהגה וינגייט מעבר לקווי האויב בשנים [[1942]] ו-[[1943]]. ב-[[1945]] נשלח לשרת ב[[מטה מבצעים משולבים]], שם שירת עד לסיום המלחמה. בתפקידים אלו בלט כדמות צבעונית, סקוטי גבוה ורזה, החבוש תמיד ב[[מונוקל]]. במספר ספרים שכתב בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] תיאר את התנסויותיו בלוחמת הגרילה במסגרת יחידות אלו. לאחר שכשל בניסיונו להיבחר לפרלמנט, שב אל [[ארץ ישראל]] בשנת [[1946]] כקצין בדרגת בריגדיר.