חוק יסוד: חופש העיסוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה חקיקתית: הרחבה על סמך הערך פסקת ההתגברות, אחידות במיקום הערות שוליים
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
==היסטוריה חקיקתית==
 
החוק נחקק בגרסה ראשונה בשלהי ימי [[הכנסת השתים עשרה]], [[3 במרץ]] [[1992]]{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//12/law/12_lsr_211802.PDF חוק יסוד: חופש העיסוק], ס"ח 1387 מ-12 במרץ 1992}}. החוק עבר ברוב של 23 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים{{הערה|שם=ליבאי1994|[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19940215@19940215027@027.html דברי השר ליבאי בישיבת הכנסת, 15 בפברואר 1994]}}., יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], [[אוריאל לין]], אמר, בהביאו את חוק היסוד לאישור בקריאה שנייה ושלישית: {{ציטוט|תוכן = חוק-יסוד: חופש העיסוק, קובע נורמה חקיקתית חשובה במדינה, והיא אומרת בצורה ברורה שלכל אדם יש זכות יסוד לעסוק במקצוע, במשלח-יד או בעסק כלשהו על-פי בחירתו. אי-אפשר להגביל זכות יסוד זו אלא בחוק, ורק לתכלית ראויה, או מטעמים של טובת הכלל. בכל מקרה, מגבלות חייבות להיות נעוצות בגופו של חוק כלשהו, אבל לא בחקיקת משנה{{הערה| [http://82.166.33.81/Tql//mark01/h0008040.html#TQL פרוטוקול ישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושתיים של הכנסת השתים-עשרה, כ"ח באדר א' התשנ"ב (3 במרס 1992)]}}.|מקור=|אנגלית=}}
 
החוק המקורי קבע תקופה של שמירת דינים של שנתיים, שבהן לא תתבטל חקיקה העומדת בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק. לאחר חלוף כשנה מחקיקת החוק הביע [[שר החקלאות]], [[יעקב צור (שטיינברג)|יעקב צור]], בפני שר המשפטים, [[דוד ליבאי]], דאגה שהסדרים רבים של פיקוח והסדרה אינם עומדים בדרישות חוק היסוד ועל כן, ב-21 במרץ 1993, מינה ליבאי צוות של משפטנים מ[[משרד המשפטים]], שכלל את שלמה גוברמן, [[יהודית קרפ]], [[נילי ארד]], [[עוזי פוגלמן]] ושלום ברלנד, לבדוק איך להיערך לקראת ביטול השריון על החקיקה הקיימת. ב-19 בספטמבר 1993 הגיש הצוות את מסקנותיו, שבהן המליצו לאפשר הגבלות על חופש העיסוק גם ב[[חקיקת משנה]], על בסיס הסמכה מפורשת בחוק, ולהרחיב את התנאים המאפשרים הגבלת חופש העיסוק, שכן רבים מדברי החקיקה לא עמדו בקריטריונים של חוק-יסוד: חופש העיסוק בנוסחו הראשון{{הערה|שם=ליבאי1994}}.