קינצוגי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Kintugi.jpg|ממוזער|339x339 פיקסלים|ספלון תה מתוקן בטכניקת קינצוגי]]
'''קינצוגי''' ([[אנגלית|באנגלית]] '''Kintsugi''' ב[[יפנית]] '''金継ぎ''')היא אומנות תיקון ושחזור (רפאות) [[כלי חרס]] ב[[יפן]].
קינצוגי -Kintsugi (ביפנית 金継ぎ חיבור מוזהב), ידוע גם בשם קינצוקורי – Kintsukuroi (ביפנית 金繕い תיקון מוזהב) הינה טכניקה אומנותית יפנית העוסקת בתיקון כלי חרס שבורים באמצעות לכה יפנית ואבקת זהב (לעיתים אף כסף או פלטינה). השימוש באבקת זהב בשילוב עם לכה דומה לטכניקת הקישוט היפנית מקי-אה maki-e (ביפנית 蒔絵 תמונה בתרסיס) בה נוצרים עיטורים על ידי פיזור אבקת זהב על לכה. קינצוגי הוא ביטוי לתפיסה פילוסופית הרואה בשבר ובתיקונו כחלק מההיסטוריה ומאופיו של הכלי, ועל כן אף מוסיפה לערכו ולמראה האסתטי שלו.
מקורות הקיצוגי מתוארכים בתקופת מורמאצ'י (Muromachi) כאשר נשברה קערת התה החביבה על השוגון של יפן, אשיגקה יושימיצו (Ashikaga Yoshimitsu 1358-1408) והיא נשלחה לתיקון סין. אך כשחזרה הקערה מהתיקון לא היה השוגון מרוצה מתוצאת הרפאות של הכלי שנעשתה באופן גס באמצעות שידוך בחוטי מתכת. הוא הורה לאומנים בחצרו לפתח תיקון יפה יותר וכתוצאה מכך פותחה השיטה שלא הסתירה את הנזק אך העניקה לו יופי אמנותי אסתטי.
שורה 28 ⟵ 31:
ההתייחסות המתועדת הראשונה לקינצוגי מספרת על לוחם יפני, בן המאה ה-17, שהואשם במניפולציות בשוק קערות התה באמצעות קניית קערות פשוטות, שבירתן, תיקונן באמצעות קינצוגי ומכירת הכלים המתוקנים במחירים מפולפלים. זאת עדות לכך שבמאה ה-17 יש שימוש נרחב בקינצוגי לתיקון ולקישוט כלים ביפן.
האומנים שעסקו בתיקון קערות התה היו אומני כלי לכה יפנים שהתמחו בטכניקות שונות הקשורות ללכות (למשל יצור קופסאות ומגשים מעץ מצופים בלכה) וכן בטכניקת צביעה וקישוט כלים כאלה בזהב או בכסף.
באופן מסורתי לביצוע קינצוגי נדרשת לכה יפנית הנקראת אורושי (urushi) המופקת מלשד עץ הלכה הסיני (בשמו הלטיניToxicodendron vernicifluum). מוהל העץ הזה, העובר תהליך פולימריזציה והתקשות על די חשיפה לחום, נמצא בשימוש כבר כ-9000 שנים, כדבק, חומר מילוי וצבע בידי אומני לכות יפנים.
| |||