|
|
|
השימוש בלכות לציפוי ולקישוט כלים וחפצים הוא מסורת עתיקה ביפן, ובשלב כלשהו חל שילוב של מסורת זו ביחד עם טכניקת מקי-אה (זריית אבקת זהב) כדי ליצור שיטה לתיקון כלי חרס.
מקורות השימוש הקיצוגיבלכות מתוארכיםלציפוי בתקופתולקישוט מורמאצ'יכלים וחפצים הוא מסורת עתיקה ביפן, ובשלב כלשהו חל שילוב של מסורת זו ביחד עם טכניקת מקי-אה (Muromachiזריית אבקת זהב) כאשרכדי נשברהליצור קערתשיטה לתיקון כלי חרס. קינצוגי קשור במקרים רבים לכלים קרמיים המשמשים בטקס התה החביבההיפני. אחת ההשערות על השוגוןמקור שלהקינצוגי יפןמספרת על שוגון בן המאה ה-15, אשיגקהבתקופת יושימיצומורומצ'י (AshikagaMuromachi), Yoshimitsuבשם אשיקגה יושימסה (1358-1408) והיאAshikaga Yoshimasa), נשלחהששלח לתיקון סיןבסין את קערת התה שלו שנשברה. אך כשחזרה הקערה מהתיקון לא היההתאכזב השוגון מרוצה מתוצאת הרפאות של הכלימהתיקון שנעשתהשנעשה באופן גס באמצעות שידוך בחוטיבמהדקים מתיילי מתכת. יתכן הואוכתוצאה הורהמכך לאומניםפותחה בחצרועל לפתחידי תיקוןאמנים יפהיפנים יותרשיטה וכתוצאההמשלבת מכךאת פותחההשימוש המסורתי בלכה ובאבקת זהב ממסורת המקי-אה, השיטהכך שלא הסתירה את הנזק אך העניקה לו יופי אמנותי אסתטי.
מקורות הקיצוגי מתוארכים בתקופת מורמאצ'י כאשר נשברה קערת התה החביבה על השוגון של יפן, אשיגקה יושימיצו (Ashikaga Yoshimitsu 1358-1408) והיא נשלחה לתיקון סין.
קינצוגי משתייך לערכי הוואבי סאבי (''wabi sabi)'' בזן, המוקירים ומטפחים את הפשטות, חוסר יומרות והמיושן – במיוחד אם יש בו תכונות של בלייה וחספוס של הזמן.
|
