קינצוגי – הבדלי גרסאות

'''קינצוגי''' (ב[[אנגלית|באנגלית]] '''Kintsugi''' ב[[יפנית]] '''金継ぎ''')היא אומנות תיקון ושחזור (רפאות) [[כלי חרס]] ב[[יפן]]. "קין" ביפנית הוא מוזהב. "צוגי" ביפנית הוא חיבור. מכאן הפירוש המילולי של קינצוגי הוא "חיבור עם [[זהב]]" או "חיבור מוזהב".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.theschooloflife.com/thebookoflife/kintsugi/|הכותב=|כותרת=Kintsugi|אתר=באתר theschooloflife.com|תאריך=}}</ref>

קינצוגי, או לעיתים קינצוקורי – Kintsukuroi (ביפנית 金繕い - תיקון מוזהב) הינה טכניקה אומנותית יפנית העוסקת בתיקון כלי חרס שבורים באמצעות [[ורנית|לכה]] יפנית ואבקת זהב (לעיתים [[כסף (יסוד)|כסף]] או [[פלטינה]]). השימוש באבקת זהב בשילוב עם לכה מתכתב גם עם טכניקת הקישוט היפנית מאקי-אה maki-e{{אנ|maki-e}} (ביפנית 蒔絵 - תמונה בתרסיס) בה נוצרים עיטורים על ידי פיזור אבקת זהב על לכה. השימוש בטכניקה זו החל ביפן לפני כ-400-500 שנה ומיושמת גם כיום באופן נרחב ביפן.  

השימוש בלכות לציפוי ולקישוט כלים וחפצים הוא מסורת עתיקה ביפן, ובשלב כלשהו חל שילוב של מסורת זו ביחד עם טכניקת מאקי-אה (זריית אבקת זהב) כדי ליצור שיטה לתיקון כלי חרס. קינצוגי קשור במקרים רבים לכלים [[קדרות|קרמיים]] המשמשים ב[[טקס תה יפני|טקס התה היפני]]. אחת ההשערות על מקור הקינצוגי מספרת על [[שוגון]] בן [[המאה ה-15]], בתקופת מורומצ'י (Muromachi נקראת גם [[תקופת אשיקאגה]]), בשם אשיקגה יושימסה{{אנ|Ashikaga Yoshimasa}} (1358-1408 Ashikaga Yoshimasa), ששלח לתיקון ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] את קערת התה שלו שנשברה. אך כשחזרה הקערה התאכזב השוגון מהתיקון שנעשה באופן גס באמצעות שידוך במהדקים מתיילי מתכת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2013/01/18/arts/design/repaired-china-the-potter-john-bennett-schoolgirl-rugs.html|הכותב=Eve M. Kahn|כותרת=It’s as Good as Glue: Mending Shattered China|אתר=באתר הניו-יורק טיימס|תאריך=Jan. 2013}}</ref> מכאן נובעת ההבנה שטכניקת הקינצוגי לא היתההייתה בשימוש במהלך המאה ה-15.<ref>גירסהגרסה אחרת מספרת כי המושל שלח לסין את שברי הקערה שלו על מנת שיוכל לקבל קערה תחליפית זהה. אך לאחר שלא נמצאה בסין קערה חלופית זהה לכלי הנדיר שנשבר, חיברו הסינים באופן גס, באמצעות מהדקים מתכתיים, את שברי הכלי הישן ושלחו אותו למושל היפני.</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/03/02/AR2009030202723.html|הכותב=Blake Gopnik|כותרת=Golden Seams: The Japanese Art of Mending Ceramics' at Freer|אתר=באתר washingtonpost.com|תאריך=March 2009}}</ref> יתכןייתכן ששיטת קינצוגי התפתחה במקביל לגידול בתפוצת קערות התה ולפריחת טקסי התה היפנים שחלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. יתכןייתכן וכתוצאה מכך פותחה על ידי אמנים יפנים שיטת תיקון המשלבת את השימוש המסורתי בלכה ובאבקת זהב ממסורת המקי-אה, כך שלא הסתירה את הנזק אך העניקה לו יופי אמנותי [[אסתטיקה|אסתטי]]. ההתייחסות המתועדת הראשונה לקינצוגי מספרת על לוחם יפני, בן [[המאה ה-17]], שהואשם ב[[הונאה|מניפולציות]] בשוק קערות התה באמצעות קניית קערות פשוטות, שבירתן, תיקונן באמצעות קינצוגי ומכירת הכלים המתוקנים במחירים מפולפלים. זו היא עדות לכך שבמאה ה-17 היה כבר שימוש נרחב בקינצוגי לתיקון ולקישוט כלים ביפן.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-centuries-old-japanese-tradition-mending-broken-ceramics-gold|הכותב=Casey Lesser|כותרת=The Centuries-Old Japanese Tradition of Mending Broken Ceramics with Gold|אתר=באתר .artsy.net|תאריך=Aug. 2018}}</ref>

קינצוגי מהווה ביטוי לתפיסה [[פילוסופית]] הרואה בשבר ובתיקונו כחלק מההיסטוריה ומאופיו של הכלי, ועל כן אף מוסיף לערכו ולמראה האסתטי שלו. הקינצוגי תואם את תפיסת ה[[וואבי-סאבי]] (wabi-sabi) ב[[זן (בודהיזם)|זן]] היפני, המאמצת פגמים וחוסר שלמות, מטפחת פשטות וחוסר יומרה, ומעריכה את הישן - במיוחד אם יש בו עדות ל[[בליה|בלייה]] וחספוס שיצר הזמן החולף. האסתטיקה היפנית מעניקה ערך לסימני שחיקה הנראים בכלי חרס כתוצאה משימוש תדיר לאורך זמן רב. וכך, גם שבר ותיקונו בשיטת הקינצוגי, מהווים אירוע נוסף בחיי הכלי, מעשירים את ההיסטוריה שלו ומחזקים את הקשר לבעליו. לאורך ההיסטוריה טיפחו חכמי הזן את התפיסה על פיה כלי קרמיקה יומיומיים, כגון סירים קערות וספלים, שנישברו או ניפגמו בדרך כלשהיאכלשהי, אינם צריכים להיות מושלכים. עליהם להמשיך לקבל תשומת לב והערכה, ולהתרפא בתשומת לב רבה – גישה המסמלת התפייסות והשלמה עם כשלים ופגמים החלים עם הזמן העובר, ומעצימה בכך ערכי יסוד של הזן. על פי זן יש לאסוף בזהירות את שברי הכלי שנשבר בשגגה, כולל כל הפיסות הקטנות, להרכיבן מחדש ולאחותן באמצעות לכה, ובסוף התהליך להדגיש את קווי השבר עם אבקת זהב עשירה. אסור שיהיה בתהליך נסיוןניסיון להסתיר או להסוות את הנזק. הרעיון הוא להעניק לקו השבר יופי ועוצמה ולהדגיש באמצעות עורקי הזהב את ערכם החיוני של כשלים ושברים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://makezine.com/2015/08/17/kintsugi-japanese-art-recognizing-beauty-broken-things/|הכותב=|כותרת=The Japanese Art of Recognizing Beauty in Broken Things|אתר=באתר makezine.com|תאריך=}}</ref> 

האמנים שעסקו בתיקון קערות התה היו אמני כלי לכה יפניים שהתמחו בטכניקות מסורתיות הקשורות ללכות (למשל יצור קערות, קופסאות ומגשים מעץ מצופים בלכה) וכן בטכניקת צביעה וקישוט כלים כאלה באבקת זהב או כסף בסגנון המאקי-אה. באופן מסורתי לביצוע קינצוגי נדרשת לכה יפנית הנקראת אורושי{{אנ|Japanese lacquerware}} (urushi) המופקת מלשד עץ  הלכה הסיני{{אנ|Toxicodendron vernicifluum}} (בשמו הלטיני Toxicodendron vernicifluum). מוהל העץ הזה, עובר תהליך [[פולימריזציה]] והתקשות תוך כדי חשיפה לחום, ונמצא בשימוש כבר כ-9000 שנים, כ[[דבק]], חומר מילוי וצבע בידי אמני לכות יפנים.<ref name=":0" />

עם הגידול שחל במספר החוגים וסדנאות האמנים לקדרות ברחבי העולם גוברת ההתעניינות בטכניקת קינצוגי גם מחוץ ליפן. תהליך תיקון החרסים בשיטת הקינצוגי מהווה כיום השראה למספר אמנים מודרניים ברחבי העולם, בינהםביניהם הפסלת הקוריאנית יסוקיונג (Yeesookyung) היוצרת עבודות תלת ממדיות גליות תוך שימוש בשברי כלי פורצלן, והאמן האנגלי פול סקוט (Paul Scott) יוצר קומפוזיציות וקולאז'ים מרתקים מחלקי כלי קרמיקה שונים. <ref name=":0" /> 

* תהליך [https://www.youtube.com/watch?v=7J4m1dBSlFE&feature=emb_rel_end קינצוגי] באתר Youtube