ראשונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים ==> תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים
מ הוספת קישור לדקדוק עברי
שורה 76:
גם באשכנז נכתבו פיוטים בתקופת הראשונים. חלק מן הפיוטים, בעיקר [[סליחות]] ו[[קינה|קינות]], משקפים את תנאי החיים הקשים של יהודי אשכנז, ועוסקים בתיאור הצרות והרדיפות שחוו.
 
לצד עולם השירה הלך והתפתח חקר [[דקדוק]] השפה ה[[עברית]] ואוצר המילים שלה. את העיסוק הדקדוקי וה[[מילון|מילוני]] החל, עוד בתקופת הגאונים, רב [[סעדיה גאון]]. את מלאכתו המשיכו תלמידו [[דונש בן לברט]] ו[[מנחם בן סרוק]], שחיברו ספרי דקדוק ומילונים, בין השאר לתועלת המשוררים והפייטנים. אחריהם חידש רבי [[יהודה חיוג']] את תפיסת ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] השלָשי בעברית. את תפיסותיו פיתח והעמיק רבי [[יונה אבן ג'נאח]], שנחשב לגדול [[מדקדקי העברית בימי הביניים]]. גם אחרי אבן ג'נאח המשיכו להיכתב ספרי [[דקדוק עברייםעברי]]ים, למשל בידי [[שלמה בן אברהם בן פרחון]] שכתב את "מחברת הערוך" ורבי [[רד"ק|דוד קמחי]] ואחרים במשפחתו. גם אצל חכמי צרפת ואשכנז התקיים עיון דקדוקי, למשל אצל [[רש"י]] ו[[רבנו תם]]. בין המדקדקים התקיימו לעיתים קרובות ויכוחים ופולמוסים על נושאים מקומיים או כלליים.
 
מפעל נוסף שפעל בתקופה זו היה מפעל ה[[תרגום]]. חיבורי חכמי ספרד הלא-הלכתיים נכתבו [[ערבית יהודית]], ותורגמו עוד בתקופת הראשונים לעברית. את מפעל התרגום הובילה משפחת המתרגמים הידועה [[אבן תיבון]].