ויקיפדיה

מדינת הלכה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ אגרת-איגרת (דרך WP:JWB)
מ קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 2:
'''מדינת [[הלכה]]''' היא מונח פופולרי המתאר מצב של שילוב דומיננטי של מאפיינים דתיים במדינת ישראל. רמת החיבור בין ההלכה למדינה אינו מוסכם חד משמעית בין כל תומכי המושג. ישנם התומכים במדינה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] כמו בת זמננו, ללא שינוי שיטת ממשל ל[[תיאוקרטיה]] יהודית. לשיטתם, המדינה לא תונהג על ידי חוקי האל בבלעדיות ועל ידי [[נביא]] או [[מלך]] מ[[בית דוד]], אלא שהמדינה תשלב כחלק מחוקתה מאפיינים דתיים מובהקים (בעיקר בתחומי הציבוריות). לעומתם יש שתומכים במדינה שונה לחלוטין מהדמוקרטיה של היום, בה יקום מלך שישלוט בבלעדיות לפי חוקי התורה. יש מנעד רחב בין הקצוות, כמו גם [[שיטת הממשל ביהדות|מחלוקות בתוך ההלכה]] מה צריכה להיות דרכה בהנהגת המדינה.
 
== השימוש במונח ==
השימוש הבולט הראשון במונח זה נעשה על ידי [[דוד בן-גוריון]] במסגרת הוויכוח הציבורי על חוק מיהו יהודי בשנת 1958, כאשר אמר (איגרת ל[[יהודה לייב פישמן מימון|רב מימון]], י"ב תמוז תשי"ח, גנזך צד): <blockquote>"ידוע לך כי בהכרזת העצמאות הודענו על חופש דת ומצפון ולא קבענו שמדינת היהודים תהיה מדינת-הלכה, והרבנים ישלטו בה. להפך הכרזנו שזו לא תהיה מדינה תיאוקרטית".</blockquote>המונח מדינת הלכה החליף את המונח תיאוקרטיה שבו נעשה שימוש בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. המונח מדינת הלכה חדר לשיח הציבורי בעיקר בשנות ה-90 אז החלו לעשות בו שימוש במאמרים עיתונאיים.
 
שורה 10:
במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המדינה היהודית צריכה להיות כפופה לאל ולתורתו, בכלל זה, הרב הראשי [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק הרצוג]]{{הערה|הרב יצחק הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3.}}, הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|הרב שלמה גורן, תורת הפילוסופיה, עמ' 24.}}, והרב [[אליעזר וולדינברג]]{{הערה|הרב אליעזר וולדינברג, הלכות מדינה, עמ' 16-20.}}. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו התורה היא החוק העליון של המדינה, והחוקים שמחוקקים נבחרי הציבור כפופים לחוקיה.
 
יש תומכי משפט עברי טוענים כי בגלל הגבלות פנים-הלכתיות, המשפט הפלילי ההלכתי איננו נועד ליישום, ומטרתו בעיקר חינוכית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-law/legal-q2_2019/Article-435400358fc1b61026.htm|כותרת=החדשות - |מה אומרת גישת "כמו בימי דוד ושלמה" של סמוטריץ'?|אתר=mako435400358fc1b61026|תאריך=2019news-06law/legal-03|תאריך_וידוא=2019-06-17q2_2019}}}}. לכן במדינת ההלכה החוק הפלילי שיחול הוא חוק הכנסת, כגרסה מודרנית של [[משפט המלך]] המוכר בהלכה, והמשפט העברי ייושם בעיקר בתחום הממוני{{הערה|שם=הערה מספר 25740302:0|{{קישורמקור כלליראשון|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/91049/|הכותב=[[יהודה יפרח]]|כותרת=חזון מדינת ההלכה וישראל העכשווית|אתר=www.makorrishon.co.iljudaism/91049|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-06-1714 בנובמבר 2018}}}}. כמו כן, ישנה הסכמה בין פוסקי ההלכה, על בסיס דברי החזון איש (יורה דעה, הלכות שחיטה, ב, טז), שיש להימנע מכפייה דתית אלימה בימינו, ויש אף הטוענים כי ההלכה עצמה מתנגדת ל[[כפייה דתית]] ברשות היחיד{{הערה|שם=הערה מספר 25740302:0}}. יש אנשי אקדמיה דתיים{{הערה|רביצקי אביעזר, 2004, [https://www.idi.org.il/books/4913 האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; {{NFC|[[נפתלי רוטנברג]],|ההלכה [http://www.news1.co.il/Archive/נגד מדינת הלכה|003-D-43311-00.html|11 ההלכהבדצמבר נגד מדינת הלכה], אתר מחלקה ראשונה 11.12.2009}}.}} שאף טענו כי המונח מדינת הלכה ריק מתוכן, כיוון שההלכה לא עוסקת בניהול מדינה אלא רק באורח חייו של הפרט. כמו יש טענה שמשמעותה של תיאוקרטיה יהודית היא קיומה של עדה יהודית תחת שלטון זר{{הערה|{{צ-ספר|שם=תיאוקרטיה יהודית|קישור=http://worldcat.org/oclc/50934258|מו"ל=ʻAm ʻoved|שנת הוצאה=[1976]|oclc=50934258|מחבר=‏ויילרויילר, גרשון.}}}}.
 
בקרב המתנגדים לרעיון מדינת ההלכה מקובל לטעון שישנו ניגוד בין מדינת הלכה ודמוקרטיה. אחרים טוענים כי תיתכן מדינת הלכה דמוקרטית{{הערה|הרב עדו רכניץ, [http://dintora.org/publication/21 מדינת הלכה דמוקרטית: עיון בסוגיות נבחרות], אתר דין תורה.}}.
שורה 19:
למרבית [[חוקי מדינת ישראל]] אין כל זיקה להלכה, אולם חוקים מעטים נובעים ישירות מההלכה או שהם בעלי זיקה הדוקה אליה. דוגמאות לכך הם [[חוק חג המצות]], האוסר על הצגה פומבית של [[חמץ]] ב[[פסח]] לשם מכירתו, ו[[חוק בשר ומוצריו]], הקובע שניתן לייבא [[בשר]] לישראל רק אם ניתן לו [[כשרות|הכשר]] על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].
 
[[חוק יסודות המשפט]], התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsh_493237.docx חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח–2018], באתר הכנסת}}. על פי המשנה ל[[נשיא בית המשפט העליון]], [[מנחם אלון]], חוק יסודות המשפט הוא הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], טען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את ה[[שופט (בית משפט)|שופט]] אל המשפט העברי.
 
בשנים 1949-19511949–1951 פעלה מחתרת [[ברית הקנאים]] להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו [[נשק]] וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים ל[[צה"ל]].
 
==ראו גם==
שורה 30:
==לקריאה נוספת==
* הרב [[נפתלי בר-אילן]], "משטר ומדינה בישראל על פי התורה"
* הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק הרצוג]], "תחוקה לישראל על פי התורה", בעריכת ד"ר איתמר ורהפטיג
* הרב [[אליעזר וולדינברג]], "הלכות מדינה"
* הרב [[שאול ישראלי]], "עמוד הימיני"
* [[גרשון ויילר]], '''תיאוקרטיה יהודית''', [[עם עובד]], 1976.
* הרב [[שלמה גורן]], "תורת המדינה" ו"משנת המדינה"
* [[זרח ורהפטיג]], '''חוקה לישראל - דת ומדינה''', 1988
* [[נחום אליעזר רבינוביץ']], '''דרכה של תורה''' - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט /1998 (בעיקר עמ' 50 - 10250–102).
* הרב [[יהודה זולדן]], "מלכות יהודה וישראל"
* הרב [[נפתלי רוטנברג]], '''משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות''', בתוך: [[אבי שגיא]], עורך, ספר מיכאל, [[הוצאת כתר]] ירושלים 2007
שורה 42:
 
==קישורים חיצוניים==
* רביצקי אביעזר, 2004, [https://www.idi.org.il/books/4913 האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
* {{NFC|[[נפתלי רוטנברג]],|ההלכה [http://www.news1.co.il/Archive/נגד מדינת הלכה|003-D-43311-00.html|11 ההלכהבדצמבר נגד מדינת הלכה], אתר מחלקה ראשונה 11.12.2009}}
* הרב [[אורי שרקי]], הרב [[יעקב אריאל]] והרב [[יובל שרלו]], [https://www.knowingfaith.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAיהדות-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9Dוחיים-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9Dמודרניים/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AAמדינת-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94הלכה-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94הלכה-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94המדינה '''מהי מדינת הלכה'''], באתר לדעת להאמין.
* [http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=570&msgid=146123640 על אפשרותה של מדינת הלכה].
* ערוץ "אורות" [http://www.orot.tv/Article.aspx?ID=114 ראיון עם הרב אורי שרקי ופרופסור קרלו שטרנגר לגבי מדינת ההלכה].
* אוריה אדלר, [http://dintora.org/article/357 '''מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית'''], בר-אילן 2009, עבודת מוסמך, [http://dintora.org אתר דין תורה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מדינת_הלכה"