פיצוץ מלון המלך דוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יאיר הנווט (שיחה | תרומות) |
(תקציר העריכה הוסתר) |
||
שורה 28:
==ביצוע הפעולה==
ב-[[22 ביולי]] [[1946]], העבירו את מטעני החבלה באמצעות משאית לפתח המלון. ולאחר שהשתלטו על שומרי שער השירות במלון, חדרו לוחמי האצ"ל בראשותו של ישראל לוי ("גדעון"), מחופשים למלצרים
נושא ההודעה הטלפונית על פיצוץ המלון שנוי במחלוקת. טענה אחת היא ש[[היינריך ריינהולד]], סוכן בריטי שפעל בשורות האצ"ל והיה שותף לביצוע הפעולה לא הספיק להעביר בזמן אזהרה למפעיליו אודות ההתקפה הצפויה על המלון, והללו העדיפו שלא לפעול כל עוד לא הגיעה התרעה מפורשת. על פי גרסת האצ"ל, בשעה 12:10 הודיע הארגון על הטמנת הפצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון "[[פלסטיין פוסט]]" ואף לקונסוליה הצרפתית הסמוכה, שעובדיה פתחו את חלונות הבניין על מנת שלא יתנפצו מהדף הפיצוץ הצפוי. הנהלת המלון החליטה לפנות את המלון מאורחיו חוץ מאלה ששהו באגף הדרומי בו קבעו הבריטים את מושבם. על פי אחת העדויות, [[המזכיר הראשי של ממשלת המנדט]], [[ג'ון שאו]], שקיבל את ההודעה, הצהיר שכל מי שיעזוב את הבניין יאבד את עבודתו ואמר ש"כאן אני הוא נותן הפקודות, ולא ה[[טרור]]יסטים".{{הערה|1=מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א', זמורה ביתן, 1987, עמ' 546.}} שאו, מצידו, טען כי "שום אזהרה לא נמסרה לי או למישהו אחר בבניין. ואפילו קיבלתי אזהרה כזאת, אפילו נניח שקיבלתי, לא הייתי יכול לפנות את האנשים בזמן שעמד לרשותי". בשעת הפיצוץ התקיימה בלשכתו ישיבה של כל מנהלי המחלקות. בשעה 12:37 הרס פיצוץ אדיר את כל האגף הדרומי של מלון המלך דוד, על כל קומותיו.
|