אנרי הראשון, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 4:
 
== חייו ==
אנרי היה בנם של [[רובר השני]] [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] ושל קונסטנס מארל ([[973]]–[[1032]]). הוא היה דוכס [[דוכסות בורגונדיה|בורגונדיה]] מ-[[1016]] עד [[1032]], כאשר העביר דוכסות זו לרשותו של אחיו רובר. אחרי מותו של [[איג מגנוס|איג]], אחיו הבכור, הפך אנרי שותף לכתר עם אביו, ונמשח בכנסייה של [[ריימס]] ב-[[14 במאי]] [[1027]]. ב-1031, אחרי מות אביו, המלך רובר השני, אנרי ירש את הכתר בשם אנרי הראשון. ב-[[1043]] הוא נשא לאישה את מטילדה מפריזייה, בתו של [[קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], אך היא נפטרה כעבור שנה. ב-[[19 במאי]] [[1051]] המלך אנרי הראשון נשא לאישה את אנה[[אן מקייב]] ([[1024]]–[[1075]]), בתו של [[ירוסלב הראשון, נסיך קייב]], שילדה לו ארבעה ילדים.
 
החלטתו של המלך רובר השני לשתף את אנרי בכתר גרמה לזעזועים בממלכה. המלכה קונסטנס הגנה על זכויותיו של רובר, בנה השלישי. לפני מותו של אביהם ב-1031, האחים אנרי ורובר הגיעו להסכמה ביניהם. אך מיד אחרי שאנרי עלה על כס המלכות, היה עליו לעמוד בפני מזימותיה של אמו. היא ארגנה נגדו קבוצה של אצילים שכללה את [[אודו, דוכס בלואה ושמפנייה]]. קבוצה זו הצליחה לכבוש את העיר סנס שבצפון בורגונדיה, ולאלץ את אנרי הראשון להימלט אל נחלותיו של רובר, דוכס [[נורמנדיה]] שנשאר נאמן למלך. בקיץ של [[1032]] המלך שם מצור על העיר [[סנס]], שבה התבצרו אחיו רובר והדוכס אודו. במשא ומתן בין הצדדים הלוחמים, ויתר רובר על טענתו לכתר, ובתמורה קיבל את דוכסות בורגונדיה. המלך המשיך במלחמתו נגד אודו, דוכס בלואה ושמפנייה. כדי לבלום את כוחותיו של אודו, המלך כרת ברית עם קונראד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-[[1037]] נפטר אודו, אך בניו אטיין ותיבו המשיכו במלחמה. רק ב-[[1044]] הצליח המלך להתגבר עליהם.