בניטו מוסוליני – הבדלי גרסאות

איטליה שלאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה [[מלוכה חוקתית]] בה משלו ראשי ממשלה כושלים במשך תקופות קצרות. בתקופה קצרה, בין סוף מלחמת העולם הראשונה ובין עליית הפאשיזם, כיהנו באיטליה 5 ראשי ממשלה. ראשי הממשלה [[ג'ובאני ג'וליטי]] ו[[איוונואה בונומי]] נכשלו בניסיונם להשיג יציבות כלכלית וחברתית. על אף שהמדינה נכנסה למלחמת העולם הראשונה לצד המנצחים, [[בריטניה]] ו[[צרפת]], הפגין [[צבא איטליה]] ביצועים כושלים, ואף נחל תבוסה ב[[קרב קפורטו]]. כתוצאה מכך, לאחר המלחמה לא זכתה איטליה ב[[הסכם ורסאי]] שנערך עם תום המלחמה לנתחים אותם דרשה בזכות [[ברית לונדון]] (1915) בעטיובעטיה נכנסה למלחמה. עקב הפער בין מחיר הדמים ששילמה לבין הישגי המלחמה נכנסה איטליה למשבר כלכלי וחברתי חמור. אלמנטים מהפכניים קיצוניים בחברה הפכו למובילים. משמאל, קבוצות של פועלים מהפכנים שתפסו בספטמבר [[1920]] את בתי החרושת במדינה, במעין התקוממות, שכשלה לבסוף, ומימין, בריוני החולצות השחורות של מוסוליני, שפעלו לעיתים כבעלי אגרוף בשמם של בעלי ההון, שראו כיצד מתייחס השלטון באוזלת יד להתפרעויות משמאל. השמרנים והליברלים חששו שקיצונים מן השמאל ינצלו את המצב להפיכה בנוסח [[הפיכת אוקטובר|המהפכה הרוסית]]. בשנת 1922 ניסה ראש הממשלה [[לואיג'י פאקטה]] להקים קואליציה ליברלית, אך לא הצליח להשיג תמיכה של ממש ב[[פרלמנט]] וממשלתו הייתה רעועה.