ועידת קונסטנטינופול הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוטבל לנצרות
המינות האריאנית ==> אריאניות
שורה 2:
[[קובץ:Theodosius_I._Roman_Coin.jpg|שמאל|ממוזער|110px|תאודוסיוס הראשון]]
==רקע היסטורי==
בשנת [[325]] כינס ה[[האימפריה הרומית|קיסר הרומי]] [[קונסטנטינוס]] את ועידת ניקיאה, אשר קבעה את הדוגמה הכנסייתית בדבר השילוש הקדוש, אשר מורכב מהאל האב, [[ישו]] ו[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]. כמו כן הוועידה גינתה את [[אריאניות|המינות האריאנית]], אשר גרסה כי ישו אינו שווה במהותו לאל האב. אולם, על אף שמעמד הוועידה כמחייב אושר הן על ידי הסמכויות הדתיות (בדמות הוועידה עצמה) והן על ידי הסמכויות החילוניות (קונסטנטינוס), המינות האריאנית המשיכה להתקיים ולהתפשט, משום שקונסטנטינוס עד מהרה שינה את דעתו ונהיה לחסיד האריאניות דווקא. גם יורשיו של קונסטנטינוס על כס הקיסרות תמכו באריאנים ואף כינסו את [[ועידת סירמיום]] על-מנת לקבע את הדוקטרינה הזו כדוקטרינה של הכנסייה; עם זאת, רבים בהיררכיה הנוצרית, ובראשם [[אתנסיוס]], התנגדו לאריאניות. על-מנת ליישב את המחלוקת נוצר הצורך בוועידה נוספת.
 
בנוסף על המינות האריאנית, באותה תקופה קמו מספר [[מינות (נצרות)|מינויות]] נוספות, ובראשן [[המינות המקדונית]], אשר התנגדה לכך שלרוח הקודש יש טבע אלוהי. תחת זאת, הם טענו כי היא נוצרה על ידי האל האב (כמו שנאמר ב[[קרדו (תפילה)|קרדו]] שנקבע בניקיאה), ולכן מהותה דומה למהות ה[[מלאך|מלאכים]], הנחותים מהאל האב.
שורה 11:
לוועידה הגיעו 150 בישופים, כולם מהקיסרות המזרחית, ובכללם [[קירילוס הירושלמי]] ו[[גריגוריוס מניסה]]. 36 בישופים [[המינות המקדונית|מקדוניאנים]] אשר הוזמנו על ידי תאודוסיוס בתקווה להשגת פשרה, דחו את ההזמנה בטענה כי לעולם לא יסכימו לדוגמת "אחדות המהות" (homoousia). בראש הוועידה ישבו, בזה אחר זה, [[מלטיוס מאנטיוכיה]] (אשר מת זמן קצר לאחר פתיחת הוועידה), [[גריגוריוס מנזיאנזוס]], ו[[נקטריוס]]. הקיסר תאודוסיוס, אף שפתח באופן רשמי את הוועידה, לא נכח בישיבותיה.
 
הוועידה אישרה מחדש את ה[[קרדו (תפילה)|קרדו]] שנקבע בוועידת ניקיאה והרחיבה אותו בפסקה נוספת העוסקת ברוח הקודש, ובפרט באלוהותה ושוויונה לאב ולבן, על-מנת לסתור את המינות המקדונית. כמו כן, הוועידה גינתה את [[אריאניות|המינות האריאנית]] והאריאנית-למחצה, אשר התנגדו לכך שישו זהה במהותו לאל האב, את [[המינות המקדונית]] – אשר דחתה את אלוהות רוח הקודש, את [[המינות הסבליאנית]] – אשר טענה כי האב, הבן ורוח הקודש הם רק פנים שונים של אותה ישות, הלא היא האלוהים, ואת [[אפולינריזם|המינות האפולינארית]] (על שם מנסחה [[אפולינריוס מלאודיקאה]]) – אשר טענה כי בגופו ונשמתו האנושיים של ישו שוכנת רוח אלוהית, הלא היא ה[[לוגוס]].
 
כמו כן, הוועידה קבעה כי [[פטריארך]] [[קונסטנטינופול]] ולא פטריארך [[אלכסנדריה]] הוא השני במעלתו אחרי ה[[בישוף]] הרומי, הלא הוא ה[[אפיפיור]]. אולם הכנסייה המערבית - אשר לא הייתה מיוצגת בוועידה - לא קיבלה את ההחלטה הזו בנקל; כך, ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]], האפיפיור [[לאו הראשון (אפיפיור)|לאו הראשון]] דחה את הקביעה הזו וטען כי היא מעולם לא הוגשה לו. רק ב[[ועידת קונסטנטינופול הרביעית (קתולית)|וועידת קונסטנטינופול הרביעית]], בשנת [[869]], נציגי האפיפיור הסכימו עמה; מאוחר יותר, בשנת [[1215]], [[ועידת לטרנו הרביעית]] חזרה ואישרה את ההכרה הזו.