תל שרע – הבדלי גרסאות

ב[[אתר ארכאולוגי|אתר]] נערכו [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] על ידי החוג לארכאולוגיה של [[אוניברסיטת בן-גוריון]] בראשות א' אורן ובסיוע [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]. החפירות נערכו במשך שש עונות חפירה רצופות בין השנים 1979-1972{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|חוקרים עלו על תל א-שריעה|1974/07/21|01600}}}}. באתר נחפרו 13 [[שכבה ארכאולוגית|שכבות ארכאולוגיות]] ונמצא רצף התיישבותי מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] ועד [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. הממצאים באתר כוללים [[מבנה|מבנים]] רבים, כגון [[אסם|אסמים]] מה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], [[ארמון]] (משערים שהארמון הוא מתקופתו של [[אסא]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]), ומבנה גדול מהתקופה ה[[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומית]]. על פסגת התל קיים כיום [[בית קברות]] [[אסלאם|מוסלמי]].

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] נבנו בסביבת התל מחנות של הצבא העות'מאני כחלק מהערכותם לבלימת הכוחות הבריטים. [[מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה]] עברה למרגלות התל ולשם כך נחפר חפיר ממערב לתל ובהמשכו נבנה גשר בן 7 קשתות מעל [[נחל גרר]]. מדרום לגדת הנחל, בנו הטורקים תחנת רכבת ששירתה את הכוחות. במהלך נסיגתם פוצצו הטורקים חלק מהגשר אך הוא שוקם על ידי הבריטים והמשיך לשרת אותם. בהמשך הוסט קו הרכבת לבאר שבע מזרחה והאתר נזנח.

*א' אורן, '''שרע - תל''', [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]], [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], 1992, עמ' 1570-15631563–1570