בית מדיצ'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תיקון קישורים |
|||
שורה 7:
==היסטוריה==
מקור המשפחה מהאזור החקלאי [[
בנו של אווראדו, [[ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י]], הגדיל את הונה של המשפחה על ידי ייסוד [[בנק]], אשר היה לאחד החשובים והמכובדים ב[[אירופה]]. הבנק אף הצליח לקבל מה[[אפיפיור]] את הזכות להעביר הכספים מכל רחבי הקהילות ה[[נצרות|נוצריות]] לכנסייה. ג'ובאני דה ביצ'י אמנם צבר השפעה רבה בקרב חוגי השלטון בפירנצה, אולם רק בשנת [[1434]] הפכו בני המשפחה לשליטיה הלא רשמיים של הרפובליקה, עם הענקת התואר "[[גראן מאסטרו]]" לבנו של ג'ובאני, [[קוזימו דה מדיצ'י]]. מול המשפחה עמדה [[בית פאצי|משפחת פאצי]], שאף ניסתה להשתלט על העיר פירנצה בכוח ב-1478. בשיא הסכסוך בין שתי המשפחות הותקפו לורנצו דה מדיצ'י ואחיו [[ג'וליאנו דה מדיצ'י|ג'וליאנו]] בקתדרלה של פירנצה. ג'וליאנו נרצח, אך לורנצו הצליח להימלט. בתגובה תלו אנשי פירנצה את [[פרנצ'סקו סלוויאטי]], ה[[ארכיבישוף]] של [[פיזה]], שצידד במשפחת פאצי. האפיפיור [[סיקסטוס הרביעי]], שתמך במשפחת פאצי, הכריז על נידויו של לורנצו דה מדיצ'י והטיל חרם על פירנצה.
בני הענף ה"וותיק" של המשפחה, אלו המשתייכים לזרעו של [[קוזימו דה מדיצ'י|קוזימו]], שלטו ברפובליקה עד להתנקשות בחייו של [[אלסנדרו דה מדיצ'י]], הדוכס הראשון של פירנצה, בשנת [[1537]]. שלטון זה, במשך כמאה שנה, הופרע רק על ידי שני אירועים (בין [[1494]]–[[1512]] ובין [[1527]]–[[1530]]), כשמהפכנים שלחו את בני מדיצ'י ל[[גלות]]. לאחר הרצח עבר השלטון לידי [[קוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה|קוזימו הראשון דה מדיצ'י (דוכס טוסקנה)]], אשר בא מקרב הענף ה"צעיר" של המשפחה, אשר מקורו ב[[לורנצו די ג'ובאני דה מדיצ'י]], בן הזקונים של מייסד השושלת - ג'ובאני דה ביצ'י.
{{ערך מורחב|הדוכסות הגדולה של טוסקנה}}
קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ולאנשי תרבות, ו[[אפיפיור|האפיפיורות]] - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. קוזימו הראשון הרחיב את גבולות שלטונו, רכש את האי [[אלבה (אי)|אלבה]] ([[1548]]), כבש את [[סיינה]] ([[1555]]) והפך את
קוזימו השני, בנו של פרדיננדו ויורשו, הותיר, כמו דודו פרנצ'סקו, את השליטה לשריו. בנו, [[פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו השני]] היה אך בן 11 במות אביו ב-[[1621]] ובתחילת שלטונו שימשו אמו מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה וסבתו, קריסטינה מלוריין כעוצרות. השתיים, וקריסטינה במיוחד, הסתמכו על ייעוצם של אנשי דת (בניגוד לזהירותו הרבה של קוזימו הראשון מעירוב בין דת וענייני מדינה). ב-[[1634]] השיאו השתיים את פרדיננדו השני ל[[ויטוריה דלה רוברה]]. לקראת תום שלטונו של פרדיננדו היה אוצר הדוכסות ריק והיא נאלצה ללוות מ[[האימפריה הרומית הקדושה]] וכך הפכה לבעלת חוב מולה. את שלטונו של פרדיננדו השני ירש ב-[[1670]] בנו [[קוזימו השלישי דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השלישי]]. הוא ירש מצב כלכלי חמור ובמהלך שלטונו חלה התדרדרות נוספת וחזה במעמד הדוכסות הגדולה. קוזימו השלישי היה [[שמרן]] ו[[פוריטניות|פוריטן קתולי]], הוא אסר על חגיגות בעלות ניחוח [[פגניות|פאגאני]], הוציא להורג מי שנחשד כ[[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]], החמיר את ה[[מיסוי]], העמיק את החינוך הדתי והוציא צווים [[אנטישמיות|נגד היהודים]]. קוזימו השלישי נשא לאשה את נכדתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת, [[מרגריט לואיז ד'אורליאן]]. מנישואים ללא אהבה אלה נולדו שלושה צאצאים, פרדיננדו, שהיה [[אלכוהוליזם|אלכוהוליסט]], [[ג'אן גסטון דה מדיצ'י]], שירש את אביו ו[[אנה מריה לואיזה דה מדיצ'י]], הנצר האחרון לבית מדיצ'י.
|