בית מדיצ'י – הבדלי גרסאות

מקור המשפחה מהאזור החקלאי [[מוגלומוג'לו]], צפונית לפירנצה. אזכור ראשון לשמה נמצא במסמך משנת [[1260]]. משמעות שם המשפחה ב[[איטלקית]] הוא "[[רופא]]", אבל ייתכן שהשם נובע ממשמעות אחרת, ככל הנראה מרקע קדום של סחר בתרופות. בתחילת [[המאה ה-14]] עסקה המשפחה בסחר ב[[צמר]], מהמכובדים בשוקי המסחר של פירנצה, ונחשבה לבית מכובד, אך לא מהמשפחות הפלורנטיניות יוצאות הדופן כגון: [[משפחת אלביצי]] (Albizzi) או [[סטרוצי]] (Strozzi). אחד מבני המשפחה, סלווסטרו דה מדיצ'י, היה דוברה של [[גילדה|גילדת]] [[סוחרי הצמר:גילדה|סוחרי הצמר]] בזמן [[מהפכת כפכפי העץ]] ("מרד הצ'ומפי" - מסרקי הצמר), ובן משפחה נוסף, אנטוניו, נידון לעונש מוות בשנת [[1396]]. מעורבות בשערורייה נוספת גרמה להגליית בני משפחת מדיצ'י מפירנצה, חוץ משני יוצאים מהכלל, שאחד מהם, [[אווראדו ביצ'יאווררדו דה מדיצ'י]] (Averardo (Bicci) de' Medici) הוא מקורה של [[שושלת]] מדיצ'י המדוברת.

בנו של אווראדו, [[ג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י]], הגדיל את הונה של המשפחה על ידי ייסוד [[בנק]], אשר היה לאחד החשובים והמכובדים ב[[אירופה]]. הבנק אף הצליח לקבל מה[[אפיפיור]] את הזכות להעביר הכספים מכל רחבי הקהילות ה[[נצרות|נוצריות]] לכנסייה. ג'ובאני דה ביצ'י אמנם צבר השפעה רבה בקרב חוגי השלטון בפירנצה, אולם רק בשנת [[1434]] הפכו בני המשפחה לשליטיה הלא רשמיים של הרפובליקה, עם הענקת התואר "[[גראן מאסטרו]]" לבנו של ג'ובאני, [[קוזימו דה מדיצ'י]]. מול המשפחה עמדה [[בית פאצי|משפחת פאצי]], שאף ניסתה להשתלט על העיר פירנצה בכוח ב-1478. בשיא הסכסוך בין שתי המשפחות הותקפו לורנצו דה מדיצ'י ואחיו [[ג'וליאנו דה מדיצ'י|ג'וליאנו]] בקתדרלה של פירנצה. ג'וליאנו נרצח, אך לורנצו הצליח להימלט. בתגובה תלו אנשי פירנצה את [[פרנצ'סקו סלוויאטי]], ה[[ארכיבישוף]] של [[פיזה]], שצידד במשפחת פאצי. האפיפיור [[סיקסטוס הרביעי]], שתמך במשפחת פאצי, הכריז על נידויו של לורנצו דה מדיצ'י והטיל חרם על פירנצה.

קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ולאנשי תרבות, ו[[אפיפיור|האפיפיורות]] - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. קוזימו הראשון הרחיב את גבולות שלטונו, רכש את האי [[אלבה (אי)|אלבה]] ([[1548]]), כבש את [[סיינה]] ([[1555]]) והפך את טוסקהטוסקנה לכוח החשוב והחזק ביותר באזור. בד בבד קשר ברית אמיצה עם [[מדינת האפיפיור]] בראשות [[פיוס החמישי]]. אף שקוזימו עצמו הפסיק לשלוט בפועל ב-[[1565]] והעביר את תפקידו לבנו [[פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרנצ'סקו דה מדיצ'י]], המשיך שלטונם להיות יציב וחזק. בשנת [[1569]] העניק האפיפיור לקוזימו את התואר [[דוכס גדול]], צעד שהפך את טוסקנה ל[[דוכסות גדולה]]. לאורך שלטון בני מדיצ'י בטוסקנה, הזהות בין בני מדיצ'י לבין הדוכסות הגדולה הייתה גדולה, ולא הייתה למעשה הפרדה בין הקופה הציבורית לבי הקופה המשפחתית של המשפחה השלטת. רק בני המשפחה יכלו למשל לנצל [[משאב טבע|משאבי טבע]]. שלטונו של פרנצ'סקו (שמת בן 46 ב-[[1587]] וכיהן בפועל כראש המדינה מ-1565 ובאופן רשמי ממות אביו קוזימו ב-[[1574]]), היה המשך ישיר של ימי אביו, כאשר המדינה נשלטת בפועל על ידי הפקידות הבכירה שמינה אביו. את פרנצ'סקו ירש אחיו, [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו]], שהיה פעיל בפיתוח המדינה וכרת בריתות עם מדינות שכנות על ידי נישואיו ל[[כריסטינה מלורן]], בתו של [[דוכסות לוריין|דוכס לורן]] והשאת אחותו, [[מארי דה מדיצ'י]] ל[[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. את בנו, [[קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השני]], השיא ל[[מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה]] מ[[בית הבסבורג]], ששלט גם ב[[ספרד]], אשר הציבה איום מתמיד של חופי טוסקנה מכיוון [[הים הטירני]]. ב-[[1605]] הביא פרדיננדו לבחירת בן משפחתו, אלסנדרו דה מדיצ'י לאפיפיור [[לאו האחד-עשר]], שאמנם נפטר כעבור חודש, אך ממשיכו [[פאולוס החמישי]] היה תומך בית מדיצ'י.