פסח – הבדלי גרסאות

בגמרא מובאת [[ברייתא]] העוסקת בהכנה לפסח באמצעות לימוד הלכות פסח: "[[שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג|שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום]]"{{הערה|{{בבלי|פסחים|ו|א}}}}. שלושים יום אלו מתחילים ב[[פורים]]. בעבר היו שחישבו את תאריך חג הפסח לפי מניין הימים מיום הפורים, דבר שהוביל להשלכה דינית לגבי הנוהג לקרוא את המגילה קודם ליום הפורים, במקרים שונים{{הערה|במסכת מגילה ({{בבלי|מגילה|ב|א|ללא=מסכת}}) מובאת ברייתא לדעת רבי יהודה שעל פיה ניתן להקדים את קריאת המגילה רק כאשר: {{ציטוטון|השנים כתיקונם וישראל שרויין על אדמתן}}. אבל בתקופה אחרת, {{ ציטוטון|הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה}}. רש"י מפרש שתושבי הגלויות מחשבים את תאריך פסח לפי זמן קריאת מגילה בפורים, ואם יקדימו את זמן קריאת מגילה ליום הכניסה, עשויים להגיע לאכילת חמץ בפסח עקב טעות בחישוב התאריך הנכון של החג}}. הרמב"ם השמיט בספרו [[יד החזקה]] דין זה ששואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום{{הערה|על השמטה זו, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''שואלין ודורשין בהלכות הפסח'''|42901|בתוך: [[בית אהרן וישראל]], גליון קמח, ניסן תש"ע, עמ' מט-נד|ללא|עמוד=47}}.}}. היום העיקרי ללימוד הלכות החג הוא שבת שלפני פסח, הנקראת [[שבת הגדול]]. בשבת זו נושאים רבנים דרשות ארוכות מהרגיל, העוסקות בהכנה הלכתית ורוחנית של הציבור לפסח.