הנוער העובד והלומד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: שיפור קל |
שיפור |
||
שורה 6:
| כינוי = הנוע"ל, הנוער העובד
| תאריך ייסוד = 17 באוקטובר 1924
| תאריך פירוק =
| ארגון גג = [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]], [[דרור ישראל]]
| השתייכות פוליטית = [[סוציאל-דמוקרטיה]], [[ציונות]], [[שמאל פוליטי]].
| תנועות = [[הבונים דרור]]{{ש}}תנועות [[חולצה כחולה]] אחרות
| מפלגה =
| מספר יישובים = מעל 700
| מספר חניכים תנועה = 95,000{{הערה|על פי [https://noal.org.il/about/noal אתר התנועה]}} (כולל תנועות בת)
| מספר חניכים משרד החינוך = 67,300{{הערה|
| אישים = [[דוד כהן (איש חינוך)|דוד כהן]] ("האבא" של הנוער העובד) {{ש}} [[ישראל גלילי]] (המזכ"ל הראשון) {{ש}} [[אברהם ברוידס]] ([[משורר]] הנוער העובד) {{ש}} [[שמעון פרס]] (מזכ"ל) {{ש}} [[זרובבל גלעד]] (מזכ"ל) {{ש}} [[יצחק רבין]] {{ש}} [[חגי מירום]] {{ש}} [[נחמן רז]] {{ש}} [[יגאל אלון]] {{ש}} [[מולה כהן]] {{ש}} [[משה יעלון]] {{ש}} [[עמרם מצנע]] {{ש}} [[שמואל מסטצ'קין]] {{ש}} [[אריאל שרון]]{{ש}} [[חנה סנש]] {{ש}} [[מוקי צור]] (ראש מחלקת הדרכה) {{ש}} [[שולמית אלוני]]{{ש}}[[שלום שמחון]] נשיא תנועת המושבים {{ש}} רועי יסוד
| מזכיר כללי = מיה גבע - רכזת הנוער העובד והלומד
| יו"ר =
| מנכ"ל =
| עיר מרכזית = [[תל אביב]] ([[משכן ברנר וחבריו]])
| שם התלבושת = חולצת תנועה
שורה 23:
| אתר אינטרנט = http://www.noal.org.il
}}
'''הנוער העובד והלומד''' (הידוע גם ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות של שמו]], ה'''נוע"ל''') היא [[תנועת נוער]] שיסודותיה בתנועת [[הנוער העובד]], שהוקמה ב-17 באוקטובר [[1924]] ב[[ארץ ישראל]] על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. "הנוער העובד" התמזגה בשנת [[1959]] עם [[התנועה המאוחדת]] ליצירת "הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות ל[[פלמ"ח]]). התנועה מהווה היום את מעגל החיים הצעיר של תנועת [[דרור ישראל]].
נכון ל-2006 הנוער העובד והלומד היא תנועת הנוער השנייה בגדולה במדינת ישראל.
את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי [[החולצה הכחולה]] המסמלת את [[מעמד הפועלים]] העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה.
שורה 37:
{{הפניה לערך מורחב|הנוער העובד}}
בשנת [[1959]] התאחדה [[התנועה המאוחדת]] עם תנועת [[הנוער העובד]] ל"הנוער העובד והלומד". מטרת האיחוד הייתה לכונן תנועת נוער כללית, שתאגד את כל הנוער הארץ ישראלי במסגרות חברתיות, ותחת הרעיון הציוני-סוציאלסטי.
לתנועה שורשים אידאולוגיים עמוקים עם [[תנועת העבודה]] הישראלית, וכן היא מזוהה עם [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות הכללית]]. הקשר עם ההסתדרות נוצר מיד בשנותיה הראשונות של התנועה (על ידי [[דוד כהן (איש חינוך)|דוד כהן]] שמונה כמלווה לתנועה מטעם ההסתדרות, בברכתו של [[ברל כצנלסון]]), והיא נחשבת תנועת בת של ההסתדרות על אף שתמיכת ההסתדרות בה הצטמצמה לאורך השנים. בעבר היה הקשר הרעיוני בין ההסתדרות לתנועה חזק והתנועה הייתה מסונפת לאגף בוועד הפועל, אולם בעקבות תהליכים שהתרחשו בהסתדרות בשנים האחרונות, הקשר התרופף.
כמו כן, התנועה קשורה אידאולוגית ונתמכת כלכלית על ידי [[התנועה הקיבוצית]]. כמו עם ההסתדרות, בעבר היו קשרים אלו הדוקים וכללו בעיקר שליחת גרעינים לקיבוצי יעד ואחוזים רבים של בני-קיבוצים בגרעיני התנועה, אך ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הקשר הפך לרופף יחסית, עם הקמת תנועת הבוגרים סביב תהליך פנים תנועתי שנקרא "להוביל שנית", ושינויים שחלו בתנועה הקיבוצית עצמה.{{ש}}
שורה 42 ⟵ 43:
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] שלחה תנועת הנוער והעובד והלומד להיאחזות בשטחים שנכבשו במלחמה (לסיני ולגולן) גרעיני היאחזות, זאת במקביל לקו שהתוותה הממשלה ביחס להתיישבות במקומות אלו, וכהמשך לקו האידאולוגי שקבע את ההתיישבות כנתיב הגשמה מרכזי.{{הערה|{{דבר|יורם פרי|הנוער העובד והלומד להאחזות בשטחים|1968/02/02|00703}}}}
=== תהליך הקמת חוות ההכשרה, "להוביל שנית"
במהלך [[שנות ה-70]] נערכו דיונים במזכירות התנועה על אופני ההגשמה של התנועה. בדיונים אלה עלה הצורך בהארכת משך החניכות של חניכי תנועת הנוער, ושינויים אפשריים במסלול הנח"ל. במסגרת דיונים אלו העלה מזכיר החטיבה החינוכית באותה התקופה, [[אבינועם גרנות]] את האפשרות ליצירת "חוות הגשמה" בנות 2–3 גרעינים שייתנסו בקיום משק אוטונומי שיתופי ויבצעו משימות הדרכה בתנועה בתקופה של שנת שירות מקדימה לצבא. רעיון אחר היה גיבוש קבוצות של בוגרי תנועה ליצירת קומונות לומדים, או לגיוסם להמשך ההדרכה והריכוז בתנועה. המטרה הייתה להצליח להרחיב את "גיל ההגשמה" לתקופת היבחרות.
בשנת [[1981]] נעשה הניסיון הראשון במסגרת של "חוות הכשרה" אוטונומית כפי שהוצעה. הגרעינים "נוב" (שיועד ל[[מלכיה]]) ו-"חרמש" (שיועד ל[[אלומות]]) בתמיכת [[התנועה הקיבוצית]] וקיבוצי היעד, התיישבו בבית הספר הימי הנטוש בקריית חיים במסגרת של חוות הכשרה. ב
בשנת [[1987]] עלה מחדש רעיון חוות ההכשרה, סביב צורך מוחשי שכן התנועה מצאה עצמה בקשיים במציאת קיבוצי יעד שיסכימו לקבל את גרעיניה, וכן בתוך תהליך התפרקות התנועה הקיבוצית מערכיה השיתופיים והמשימתיים היה חשש כי הסביבה הקיבוצית עלולה להיות סביבה חינוכית מייאשת ולא מפרה.
פורסם מכתב של מספר חניכי י"א: {{ציטוטון|גרעיני הנח"ל מגיעים לקיבוץ לתקופות ההתנסות שלהם למעשה משתלבים באופן פסיבי במערכות הקיבוץ הקיימות... בכך ההתנסות בחיי הקיבוץ מאבדת את האותנטיות שלה ובעצם את ערכה... לפני כמה שנים הוקם בתנועה מפעל שעונה על כל הבעיות הללו ואף על יותר מהם....הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו – חוות הכשרה
▲"גרעיני הנח"ל מגיעים לקיבוץ לתקופות ההתנסות שלהם למעשה משתלבים באופן פסיבי במערכות הקיבוץ הקיימות...בכך ההתנסות בחיי הקיבוץ מאבדת את האותנטיות שלה ובעצם את ערכה...לפני כמה שנים הוקם בתנועה מפעל שעונה על כל הבעיות הללו ואף על יותר מהם....הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו – חוות הכשרה"
פסח האוספטר שסיים את שירותו הצבאי חזר לתנועה לתפקיד רכז מחוז חיפה במסגרת תפקידו ניסה לקדם את רעיון חוות ההכשרה מול המזכ"ל חגי מירום והמזכירות.
בשנת [[1988]] יצא גרעין שבי"ב (שם בצפון יהא ביתנו, שיועד למלכיה) לחוות הכשרה ביישוב [[פוריה - נווה עובד|נווה עובד]], בהדרכתו של האוספטר. במועצה החינוכית של שנת [[1989]] נערך שוב דיון על מסלול חוות ההכשרה, ולאחר ויכוח סוער נתקבלה ההחלטה להמשיך במהלך ולשלוח את גרעיני התנועה למסלול החוות.
התעוררה השאלה על השתלבות בוגרי התנועה, בוגרי מסלול חוות ההכשרה בקיבוצים לאחר השירות הצבאי. הכוונה המקורית במפעל החוות הייתה ליצור פרק זמן לפני הצבא לגיבושו של הגרעין כקבוצה שייעודה הצטרפות לקיבוץ היעד. בראשית שנות התשעים פרסומי התנועה הקפידו להציג את מסלול החוות כשינוי הדרך ולא היעד הקיבוצי. אולם במועצה ה-23 של הנוע"ל שנערכה בכנרת ניתן היה לשמוע עמדות סותרות ביחס ליעדי ההגשמה התנועתיים והקשר עם הקיבוץ. שי חולדאי (חבר קיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] ומחנך בתנועה הקיבוצית) קרא באותה מועצה: "הנוע"ל לא צריך את הקיבוצים. הוא צריך להפסיק לראות בהם את יעד ההגשמה שלו. הוא צריך להמציא משהו חדש שמכל העולם יבואו לראות וללמוד – ממש כמו הקיבוץ בזמנו". מזכ"ל התנועה
גרעין שבי"ב עם יציאתו ל[[שירות ללא תשלום|של"ת]] האחרון במסלול הנח"ל, שלב בו היו אמורים להשתלב באופן מסורתי בקיבוץ היעד שלהם לקראת הצטרפותם כחברים, בחרו להפוך את השל"ת שלהם לשל"ת הדרכתי ולהדריך את כל שכבת י"ב בתנועה לקראת היציאה לחוות ההכשרה. עם שיחרורם התקיימו כמה ניסיונות לאזן בין שאיפתם לקחת משימות בתנועה לבין השתלבותם בקיבוץ.
במאי [[1994]] אישרה המזכירות הרחבה של התנועה הקיבוצית את הקמתו מחדש של קיבוץ [[רביד]] על ידי חברי הנוע"ל, ביניהם חברי גרעין שבי"ב, וקיבוץ רביד הפך ל"[[קיבוץ מחנכים|קיבוץ החינוכי]]" של תנועת הנוער העובד והלומד. אמצעיו המישקיים גויסו לטובת הרחבת מפעלי התנועה והוקם בו "המרכז להתחדשות שתפנית משימתית" - מרכז הסמינרים של התנועה. בינואר [[1998]] אוזרח קיבוץ [[אשבל (קיבוץ)|אשבל]], הקיבוץ השני של הנוע"ל.
שורה 106:
==ערכי התנועה ועקרונותיה==
סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם! עלה נעלה". סיסמה זו מבטאת את חמשת ערכי התנועה החשובים:
אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עקרון הא-מפלגתיות. בעוד שהתנועה היא [[תנועה פוליטית]], בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה. עם זאת, עקרונות התנועה מזוהים עם עקרונות תנועת [[העבודה]]. בתקופת המשא ומתן לשלום שניהל ראש הממשלה [[יצחק רבין]], תמכה התנועה בהנהגתו של [[עובד צור]] ב[[הסכמי אוסלו]] ובהסכם עם ירדן והצטרפה בתמיכתה בו לנסיעתו של רבין לקהיר ואף לקחה חלק חשוב בהפגנה "כן לשלום ולא לאלימות" בה רבין נרצח. לאחר הרצח מועצת תנועות הנוער ביקשו לקיים עצרות אבל משותפות ולכך התנגד עובד צור בטענה כי הנהגת [[בני עקיבא]] וחניכיה היו שותפים להסתה לרצח. הוא קרא להנהגת בני עקיבא לקבל עולה של דמוקרטיה ולבטל את ההחלטה הקובעת שבמקרה של התנגשות בין פקודות הצבא לפסקי ההלכה, פקודת ההלכה קובעת. הדברים עוררו ויכוח ציבורי סוער.
שורה 112:
עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות ("ביתנו פתוח לכל נערה ונער"), עקרון המבוסס על כרוז שיצא בעת הקמת התנועה, והזמין את כלל הנוער לקחת חלק בפעילות התנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת הקינים והרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי" - פעילות כדוגמת המחדשים, רשת דרור בתי חינוך וכדומה. עקרון זה מחנך את חברי התנועה לכך שכל נער באשר הוא זכאי לחינוך, לשותפות ולחברות בתנועת הנוער.
לצד כל אלו עומד רעיון ההגשמה כאחד הרעיונות המרכזים בתנועה. משמעותו הוצאת הדברים מהאמונה והאידאולוגיה אל הפועל וכמו כן בחירה ביעדי הגשמה המשתנים לאורך התחנכותו של החבר בתנועה; הדרכה בקנים ובסניפים, יציאה לחוות ההכשרה או לשנת י"ג, שירות לאומי (בקני הערבים והדרוזים), גרעין עודד וכדומה; התגייסות לצבא דרך מסלול [[נוער חלוצי לוחם|הנח"ל]] והצטרפות למסגרת שיתופית בוגרת.
==סמל התנועה==
שורה 266:
* {{mynet3|קיבוץ|נחמן גלבוע|בצל ההסכם מול הנוע"ל: אושר תקציב התנועה הקיבוצית|m_367803|20 בפברואר 2019}}
* {{ynet|לין לוי ונעה חסלוביצר|"בזכותו אני בן אדם טוב יותר"|5493089|16 באפריל 2019}}
* ניר מיכאלי, [http://web.archive.org/web/20120227045945/http://www.shatil.org.il/files/%
==הערות שוליים==
שורה 272:
{{תנועות וארגוני נוער בישראל}}
[[קטגוריה:הנוער העובד והלומד|*]]▼
[[קטגוריה:תנועות נוער עבריות]]
▲[[קטגוריה:הנוער העובד והלומד|*]]
[[קטגוריה:תנועות נוער ציוניות סוציאליסטיות]]
[[קטגוריה:ציונות סוציאליסטית]]
| |||