הנוער העובד והלומד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיפור
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 46:
במהלך [[שנות ה-70]] נערכו דיונים במזכירות התנועה על אופני ההגשמה של התנועה. בדיונים אלה עלה הצורך בהארכת משך החניכות של חניכי תנועת הנוער, ושינויים אפשריים במסלול הנח"ל. במסגרת דיונים אלו העלה מזכיר החטיבה החינוכית באותה התקופה, [[אבינועם גרנות]] את האפשרות ליצירת "חוות הגשמה" בנות 2–3 גרעינים שייתנסו בקיום משק אוטונומי שיתופי ויבצעו משימות הדרכה בתנועה בתקופה של שנת שירות מקדימה לצבא. רעיון אחר היה גיבוש קבוצות של בוגרי תנועה ליצירת קומונות לומדים, או לגיוסם להמשך ההדרכה והריכוז בתנועה. המטרה הייתה להצליח להרחיב את "גיל ההגשמה" לתקופת היבחרות.
 
בשנת [[1981]] נעשה הניסיון הראשון במסגרת של "חוות הכשרה" אוטונומית כפי שהוצעה. הגרעינים "נוב" (שיועד ל[[מלכיה]]) ו-"חרמש" (שיועד ל[[אלומות]]) בתמיכת [[התנועה הקיבוצית]] וקיבוצי היעד, התיישבו בבית הספר הימי הנטוש בקריית חיים במסגרת של חוות הכשרה. ב-28-3028–30 בינואר 1982 נערכה המועצה החינוכית ה-14 של הנוע"ל ב[[קדימה (מושבה)|קדימה]] והחליטה על קבלת חוות ההכשרה כמסלול החובה לכל גרעיני הנוע"ל. מזכ"ל התנועה פיני טומאכר, ציין בראיון הפרישה שלו כי רעיון חוות ההכשרה היה גולת הכותרת של עבודתו בתנועה. בשנת [[1983]] נקטע הניסיון ולא יצאו גרעינים לחוות ההכשרה. פסח האוספטר (אז חבר גרעין נוב והיום רכז [[דרור ישראל]]) פרסם כתבות בעיתון התנועה בהן האשים את חברי התנועה, מזכירותה ומזכירות התנועה הקיבוצית בהפסקת הניסיון של חוות ההכשרה. מזכ"ל התנועה דאז שייקה רונן השיב בעיתון על הטענות ופרש את הקשיים ביישום ההחלטה.
 
בשנת [[1987]] עלה מחדש רעיון חוות ההכשרה, סביב צורך מוחשי שכן התנועה מצאה עצמה בקשיים במציאת קיבוצי יעד שיסכימו לקבל את גרעיניה, וכן בתוך תהליך התפרקות התנועה הקיבוצית מערכיה השיתופיים והמשימתיים היה חשש כי הסביבה הקיבוצית עלולה להיות סביבה חינוכית מייאשת ולא מפרה.
שורה 106:
 
==ערכי התנועה ועקרונותיה==
סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם! עלה נעלה". סיסמה זו מבטאת את חמשת ערכי התנועה החשובים: [[סוציאליזם]], [[הגנה]], [[שלום]], [[ציונות]], ו[[דמוקרטיה]]. והיא לקוחה מתוך שיר של "משורר הנוער העובד" [[אברהם ברוידס]] שניכתב לאחר [[מאורעות 1929]], מזכירות החניכים הארצית חידשה את הבחירה בסיסמה זו כסיסמאת התנועה בהחלטותיה משנת [[2010]]. כמו כן, אחד הערכים החשובים של התנועה הוא ערך [[חינוך|החינוך]].
 
אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עקרון הא-מפלגתיות. בעוד שהתנועה היא [[תנועה פוליטית]], בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה. עם זאת, עקרונות התנועה מזוהים עם עקרונות תנועת [[העבודה]]. בתקופת המשא ומתן לשלום שניהל ראש הממשלה [[יצחק רבין]], תמכה התנועה בהנהגתו של [[עובד צור]] ב[[הסכמי אוסלו]] ובהסכם עם ירדן והצטרפה בתמיכתה בו לנסיעתו של רבין לקהיר ואף לקחה חלק חשוב בהפגנה "כן לשלום ולא לאלימות" בה רבין נרצח. לאחר הרצח מועצת תנועות הנוער ביקשו לקיים עצרות אבל משותפות ולכך התנגד עובד צור בטענה כי הנהגת [[בני עקיבא]] וחניכיה היו שותפים להסתה לרצח. הוא קרא להנהגת בני עקיבא לקבל עולה של דמוקרטיה ולבטל את ההחלטה הקובעת שבמקרה של התנגשות בין פקודות הצבא לפסקי ההלכה, פקודת ההלכה קובעת. הדברים עוררו ויכוח ציבורי סוער.