קמפולונג מולדובנסק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 59:
קמפולונג שוחררה ב-19 במרץ 1944. ב-1945 נפתחו הגבולות ושבע מאות מתוך אלף ושבע מאות יהודים שגורשו מקמפולונג חזרו. הם קיבלו את בתיהם בחזרה, בסיוע המשטרה. בספטמבר 1944 החלו להתקיים בחינות בתיכון היהודי ב[[סוצ'אווה]]. תלמידים נבחנו בכל הכתות שהפסידו בשנות [[השואה]]. שניים התקבלו ל[[אוניברסיטה]] בלי מבחנים נוספים על פי [[חוק וויטק]]. מאות נוספים עשו מאמץ גדול לעמוד בבחינות בתיכון זה. אחרים עברו בחינות בתיכון דראגוש וודה בעיר, במהלך השנים 1946 -1945. רוב משלימי הלימודים נסעו ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] ומיעוטם נשארו בקמפולונג, ובאוניברסיטאות בסביבה. בשנת 1947 נמנו בקמפולונג כ- 1,350 יהודים, שרובם הגיע לשם מבוקובינה הצפונית. זאת בתקווה שמרומניה יוכלו לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בשלהי שנת 1947, עלו רבים מבני קמפולונג לישראל בשתי [[אניית מעפילים|אניות מעפילים]]: "[[פן קרסצ'נט]]" ו"[[פן יורק]]" שהפליגו מנמל [[בורגאס]] ב[[בולגריה]]. הם הגיעו ל[[קפריסין]] ומשם - עם הקמת ה[[מדינה]] - לישראל.
בשנת 1949 חוסלה שם [[ההסתדרות הציונית]] על כל שלוחותיה. בין 1949 ל-1952 עלו יהודים רבים, עד אשר הרומנים עצרו בעד גלי ה[[עליה]]. החל מ-1959 התחילה שוב העלייה. ב-1956/7 היו עדיין תלמידים יהודים בבתי הספר השונים. בשנת 1998 נשארו בקימפולונג פחות מ[[מניין]] יהודים זקנים.כיום, לא ידוע על יהודים החיים בעיר.
ב-1992 הוקם בישראל ארגון יוצאי קימפולונג והיו"ר הראשון היה סמי רייכמן.
כיום משמש כיו"ר יוסף (יולקו) קליין, יליד העיר, ועמו קבוצת פעילים מילידי וצאצאי הקהילה היהודית בעיר המנסים לשמר, יחד עם פעילים מקומיים, את זכר הקהילה היהודית.
בעיר עדיין קיימים המבנים המרשימים של ה"טמפל" ובית כנסת "הישן" על תחולתם, וכן בית העלמין היהודי, שהינם בבעלות הפדרציה היהודית של רומניה, באחריות הקהילה היהודית בסוצ'בה, שהיא היחידה שנותרה בחבל [[בוקובינה]] הרומנית.
ב-2018 נחתמה ברית ערים תאומות בין [[קמפולונג מולדובנסק]] לעיר [[כרמיאל]], שממייסדה וראש העיר הראשון שלה היה [[ברוך ונגר]] יליד [[קמפולונג מולדובנסק]].
==מיוצאי הקהילה==
| |||