תומאש רוסיצקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
שורה 28:
רוזיצקי החל את הקריירה שלו ב[[ספרטה פראג]] ב-[[1998]]. כבר בעונתו הראשונה בספרטה ([[1999]]/[[2000]]) הוא הצליח להפוך לאחד השחקנים הבולטים, והבקיע חמישה [[שער (ספורט)|שערים]] ב-24 משחקים, שסייעו לקבוצה לזכות באליפות רביעית ברציפות. ביוני 2000, לאחר שזכה באליפות השנייה, הוא זומן לסגל של [[נבחרת צ'כיה בכדורגל|נבחרת צ'כיה]] לקראת [[יורו 2000]]. בשנת [[2001]] הוא היה לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר [[כדורגלן השנה בצ'כיה]], והגן על תוארו גם בשנה שלאחר מכן. בעונתו האחרונה בספטרה הוא זכה עמה באליפות שלישית ברציפות בקריירה שלו.
 
רוזיצקי זכה להתעניינות מצד מועדוני כדורגל מוכרים ב[[אירופה]], ובסופו של דבר העדיף את הצעתה של [[בורוסיה דורטמונד]] על פני זו של [[באיירן מינכן]]. הוא חתם עם דורטמונד על חוזה שתוקפו חמש שנים וחצי. הנהלת דורטמונד שילמה תמורת כרטיס השחקן שלו סכום של 29 מיליון [[מארק גרמני|מארגמארק]], שהיה סכום שיא ב[[בונדסליגה]] ב-[[2001]]. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא הוביל אותה לזכייה באליפות ראשונה מזה שש עונות ואף להעפלה ל[[גמר גביע אופ"א 2002|גמר גביע אופ"א]].
 
בעונתו הבאה בדורטמונד הוא שותף ב-30 משחקי ליגה (6 יותר מהעונה הראשונה), והוביל אותה לזכייה במקום השלישי בליגה ולהעפלה למוקדמות [[ליגת האלופות]]. ב-[[4 ביולי]] [[2003]] הוא האריך את חוזהו בדורטמונד עד לסיום עונת [[2007]]/[[2008]]. בעונה שלאחר מכן הוא סבל מפציעה שהגבילה מאוד את יכולתו לשחק, והוא שותף ב-19 משחקי ליגה בלבד וב-4 משחקים בטורנירים האירופיים, שגם בהם לא זכתה דורטמונד להצלחה רבה. היא סיימה את העונה במקום השישי בליגה. רוזיצקי הביע את חוסר שביעות רצונו ממצבו בדורטמונד, וביקש לעזוב את המועדון.
 
[[טוטנהאם הוטספר]] הביעה התעניינות ברוזיצקי במרץ [[2005]], אך הנהלת דורטמונד דרשה תמורת כרטיס השחקן שלו סכום גבוה מדי, על אף שהמועדון היה שרוי בקשיים כלכליים. לאחר מכן הוא החליט להישאר בדורטמונד, זכהוזכה להשתתף ביותר משחקים והוביל את הקבוצה למקום ה-7 בבונדסליגה.
 
בעונה שלאחר מכן הוא הפגין רוזיצקי יכולת טובה, וזכה במקום השני בתחרות כדורגלן השנה בצ'כיה, לאחר ה[[שוער]] [[פטר צ'ך]]. ב-[[23 במאי]] פורסם כי הוא חתם ב[[ארסנל]] לקראת העונה הבאה, וסכום ההעברה היה ככל הנראה כ-7 מיליון לירות שטרלינג. הוא קיבל את חולצת המשחק מספר שבע, שקודם לכן הייתה שייכת ל[[רובר פירס]]. לאחר שעזב את דורטמונד הוא טען כנגד הנהלת המועדון וצוות האימון כי התייחסו אליו בצורה לא ראויה, והאשימו אותו בכך שסיימה את הבונדסליגה במקום השביעי בפעם השנייה ברציפות.
 
ב-[[8 באוגוסט]] [[2006]] הוא ערך את הופעת הבכורה בארסנל במשחק מוקדמות ליגת האלופות מול [[דינמו זאגרב]], ושיחק בצד השמאלי של חוליית ה[[קשר (כדורגל)|קישור]]. ב-[[13 בספטמבר]] הוא הבקיע את שערו הראשון במועדון במשחק החוץ מול [[המבורג (כדורגל)|המבורג]], ועשה זאת באמצעות בעיטה מטווח של כ-27 מטרים. שער זה זכה בתואר השער היפה ביותר של עונת 2006/2007 בליגת האלופות. שער הליגה הראשון שלו הובקע במשחק מול [[ויגאן את'לטיק]] ב-[[11 בפברואר]] [[2007]]. בעונה זו הוא השתתף בשיא קריירה של 37 משחקים בכל המסגרות, בדומה לעונתו השנייה בדורטמונד. בדומה לרובר פירס הוא שיחק גם כן בעיקר בעמדת ה[[קיצוני (כדורגל)|קיצוני השמאלי]]. התקשורת הבריטית אף כינתה אותו "[[מוצארט]] הקטן" בזכות יכולתו לנהל את מערך המשחק של ארסנל{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/football/2007/aug/15/newsstory.championsleague1 כתבה] באתר [[הגרדיאן]]}}.