המרכבה של מונטיפיורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏לאחר מות מונטיפיורי: הכלר כבר היה מת אז
שורה 18:
לאחר מות מונטיפיורי, קיבל את המרכבה ג'ון אגברט בנגוך, ידיד המשפחה שכיהן כמנהל הסניף הווינאי של תאגיד הגז הבריטי שהוקם על ידי מונטיפיורי. בנגוך העניק או מכר את המרכבה ל[[כומר]] ה[[ציונות נוצרית|ציוני-נוצרי]] [[ויליאם הכלר]]. הכלר עסק באיסוף פריטים שונים על מנת להקים [[מוזיאון]] ציוני בארץ ישראל. בנוסח צוואה שכתב הכלר ב-[[28 באפריל]] [[1900]] רשם:
{{ציטוט|תוכן=לפני שאממש את כוונתי להעביר את המוזיאון והספרייה שלי לפלסטינה אני מעניק כבר עתה את עזבוני, לרבות ה[[הרמוניום]] וכרכרת מונטיפיורי שקיבלתי מאדון בנגוך... העזבון יישאר לעולם במוזיאום בארץ ישראל, לברכת הכל ואסור למכרו.|מרכאות=כן}}
על אף נוסח הצוואה, המרכבה הועמדה ל[[מכירה פומבית]] בווינה ב-[[1909]]. [[בוריס שץ]], שנודע לו על כך בעת ששהה בעיר הפציר בהכלרביורשיו של הכלר שלא למכור את המרכבה וקיבל אותה ממנו עבור [[בית הנכות בצלאל]].{{הערה|{{דואר היום|[[מרדכי נרקיס]]|על עגלת מונטיפיורי|1927/11/13|00200}} }}
 
==בארץ ישראל==