חסידות בעלז – הבדלי גרסאות

החסידים הסכימו להכתיר את בן אחיו של רבי אהרן, [[ישכר דב רוקח|ישכר דב]], שהיה אז ילד בן 9, כאשר יגדל. שנה וחצי לאחר חתונתו, בחודש [[אב]] [[ה'תשכ"ו|תשכ"ו]], הכתירוהו רוב החסידים לאדמו"ר. קבוצה אחרת שהתנגדה להכתרה החפוזה לדעתם, לא הסכימה לקבל את מרות האדמו"ר, פרשה מהחסידות והקימה בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. אל הפורשים הצטרף מאוחר יותר הרב [[שלום ברנדר]], ראש הישיבה. גם ב[[אנטוורפן]] הוקם בית כנסת של "המתנגדים". ב[[לונדון]] השתלטו ה"מתנגדים" על בית המדרש של בעלז, והחסידים של רבי ישכר דוב הקימו לעצמם בתי מדרש ומוסדות חינוך חדשים. לימים קיבלו רוב ה"מתנגדים"{{מקור}} כאדמו"ר את רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]], נינו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר [[חסידות מחנובקה|מחנובקה]] וחסידות זו קראה לעצמה "בעלזא-מחנובקה", מה שגרם למתח בין החצרות. ב[[כסלו]] [[תשע"ו]] נחתם הסכם בין החסידויות, שלפיו מעתה תיקרא החסידות "מכנובקא-בעלזא"{{הערה|1=[http://www.kikar.co.il/186120.html הידיעה הראשונית בעיתונות]}}.

 

 

לחסידות מערכת קהילתית רחבה. [[בד"ץ]] בשם "[[בד"ץ מחזיקי הדת|מחזיקי הדת]]", מערכת [[חינוך]] לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "[[המחנה החרדי]]", ארגון "צהר" ל[[חזרה בתשובה|החזרה בתשובה]] וישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה". לחסידות גם ארגוני חסד פנים קהילתיים לתמיכה בנזקקים{{הערה|אתר ארגון "[https://www.ahavat-chesed.org/ אהבת חסד]" התומך בנזקקים.}}, סיוע בחיתון ילדים. ארגון "סעד ומרפא" מפעיל בין היתר מרפאת [[עזרה ראשונה]] ("מרפאת רם") בקריית בעלז. לחסידות ולאדמו"ר יש גם חלק{{הבהרה}} בהקמת ארגון [[הידברות (ארגון)|הידברות]], וכן הארגון [[עזרה למרפא]] הוקם על ידי [[אלימלך פירר]] ואברכי החסידות, בעידוד האדמו"ר. לחסידות קו מידע טלפוני ב[[יידיש]] בשם "קול בעלזא", שבו חדשות החצר והקהילה וחזרה על דברי תורתו של האדמו"ר ב[[טיש]] השבועי. לחסידות ארגון שיעורי תורה בשם "יגדיל תורה".