הבדלים בין גרסאות בדף "ארץ ישראל בעת העתיקה"

מ
הוספת קישור למישור החוף
מ (הוספת קישור לעמק יזרעאל)
מ (הוספת קישור למישור החוף)
===התקופה הפלאוליתית התיכונה===
{{ערך מורחב|התרבות המוסטרית}}
תקופה זו, השלב התיכון של [[תקופת האבן הקדומה]], מתוארכת בין השנים 250,000 - 45,000 [[לפני זמננו]]. מתקופה זו נמצאו בארץ מאובני [[האדם הניאנדרטלי]] ו[[האדם הנבון]] (הומו-ספיינס). מאובני האדם הנבון בארץ-ישראל הם בני האדם המודרניים (מבחינת [[אנטומיה|אנטומית]] השלד שלהם) העתיקים ביותר שנמצאו מחוץ ל[[אפריקה]]. לא ברור עדיין אם הניאנדרטלים ובני האדם המודרניים חיו זה בצד זה, או שהם השתלטו על הארץ לסירוגין, אולי בעקבות תנודות ה[[אקלים]] הגלובלי שאפיינו את תקופת ה[[פלייסטוקן]], אך ידוע שהם השתמשו באותה תרבות כלי-אבן - [[התרבות המוסטרית]]. שרידי תרבות זו נמצאו מ[[הנגב]] ועד [[הגולן]], בעשרות אתרים במערות וכן תחת כיפת השמיים. על פי גודל האתרים ותכולתם נמצא שאוכלוסיית הארץ הייתה דלילה. החבורות היו קטנות והתקיימו על [[צייד]], אכילת נבלות ולקט של צמחי בר. בעלי החיים העיקריים שניצודו היו [[צבי מצוי|צבי ארצישראלי]], [[יחמור פרסי]] ו[[שור הבר|בקר-בר]]. באתרי המערות בארץ ששימשו למגורים עונתיים נחשפו עשרות שלדים קבורים. שלדי האדם הנבון המפורסמים ביותר הם מ[[מערת הגדי]] ב[[נחל מערות]] ו[[מערת הקפיצה]] (קפזה) ב[[גליל תחתון|גליל התחתון]], והשלדים הניאנדרטלים נמצאו ב[[מערת טאבון]] שבנחל מערות, ב[[מערת כבארה]] ליד זכרון-יעקב, וב[[מערת עמוד]] שבנחל עמוד{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''' - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמודים 16-15}}. אתרים בולטים נוספים הם [[מערת מיסליה]], ו[[מערת ספונים]] בכרמל ומספר אתרים קטורים (פתוחים) בגולן, בנגב ובמישורוב[[מישור החוף]].
 
===התקופה הפלאוליתית העליונה===