חוה אלברשטיין – הבדלי גרסאות

אלברשטיין הוציאה לאור קרוב לשישים אלבומים, הרבה יותר מזמרים אחרים בישראל, כאשר שמונה מהם על טהרת ה[[יידיש]] ואחד מהם ב[[אנגלית]]. אלבומיה כוללים בין השאר שירים שהפכו קלאסיים ב[[זמר עברי|זמר העברי]] ("מרדף", "[[משירי ארץ אהבתי]]"), שירי ילדים ("אליק בליק בום", "[[דלת הקסמים]]"), [[שיר מחאה|שירי מחאה]] [[חברתי]]ת ("[[לונדון (שיר)|לונדון]]", "[[מוצאי חג (אלבום)|צל]]") ו[[פוליטיקה|פוליטית]] ("חד גדיא", "הקוסם", "[[שחמט (שיר)|שחמט]]"), וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל, וכן להצלחה בינלאומית גדולה החל מראשית [[המאה ה-21]]. אלברשטיין נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות.{{הערה|1=[[יואב קוטנר]], [https://web.archive.org/web/20171201031050/http://mooma.mako.co.il/artist.asp?ArtistID=14666 חוה אלברשטיין - ביוגרפיה], באתר [[Mooma]]}} היא זכתה לתיאורים "הזמרת הישראלית הגדולה מכולן"{{הערה|{{הארץ|בן שלו|אור חיוכך נאהב|1.1376663}}}} ו"סמל ומופת לזמר העברי".{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|תארי כבוד לחווה אלברשטיין וחנוך ברטוב|3080646|3 במאי 2005}}}} ב[[פברואר]] [[2011]] קיבלה את [[פרס אקו"ם]] על מפעל חיים.{{הערה|שם=פן1|{{הארץ|ליה פן|פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם יוענק לחוה אלברשטיין|1.1156675|13 בינואר 2011}}}}

 

אלברשטיין נולדה בשנת [[1946]], ב[[שצ'צ'ין]] שב[[פולין הקומוניסטית|פולין]] בשם '''אווה אלברשטָיין'''. שם אימה היה מינה אלברשטיין. בשנת [[1951]], כשהייתה בת ארבע, [[העלייה ההמונית|עלתה לישראל]] עם הוריה, ל[[מעברה|מעברת]] "[[שער העלייה]]" שב[[חיפה]]. את אנשי המקום, אשר רובם [[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה|פליטים ניצולי שואה]] מאירופה, היא תתאר לאחר שנים בשיר "שרליה" כ"אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים". הוריה דיברו [[פולנית]], [[יידיש]], [[רוסית]], ו[[עברית]]. משפחתה עברה בהמשך להתגורר ב[[קריית חיים]], והיא למדה ב[[תיכון עירוני מקיף קריית חיים|בית הספר תיכון קריית חיים]].{{הערה|מירית פנחס, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4694808,00.html התיכונים בקריות: תעודת זהות והתחדשות], באתר mynet{{כ}}, 30 באוגוסט 2015}} בספרה הראשון, "שיר במתנה", סיפרה אלברשטיין כי את שמה העברי חוה נתנה לה הגננת בגן הילדים.