חיים דבירי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ למה? הוא לא היה סופר?
מ הגהה, קישורים פנימיים, עיצוב
שורה 4:
|כיתוב=
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה=[[מינסק]], [[רוסיההאימפריה הלבנההרוסית]] {{דגל|האימפריה הרוסית}}
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=
שורה 11:
|תקופת שירות=
|דרגה=
|תפקידים אזרחיים=ממונה על הקרקעות ב[[משרד העבודה]]
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[1905]]
|תאריך פטירה=[[21 במרץ]] [[2006]]
|תאריך עלייה=[[1919]]
|סיווג=חייל
}}
'''חיים דבירי''' ([[1905]] - [[21 במרץ]] [[2006]]) היה [[סופר]] ישראלי, מראשוני [[ברית הבריונים]], [[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ו[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]], ומ[[גולי אפריקה]].<br>
 
== קורות חייםביוגרפיה ==
חיים דבירי (נובודבורסקי) נולד בשנת [[1905]] בעיר [[מינסק]] שב[[רוסיההאימפריה הרוסית|אימפריה הלבנההרוסית]]. בגיל 12 "גנב"חצה לבדו את גבול [[רוסיה]]-[[פולין]] ולאחר נדודים רבים הגיע בגיל 14 ל[[ארץ ישראל]]. אמו, מינה לבית ניסביץ, ואחיו הקטן, דב, הצטרפו אליו מאוחר יותר וב-[[1921]] הגיעו לארץ.
 
אביו שלמה היה בן למשפחת דיינים ושימש רב על אניות שהסיעו יהודים לאמריקה. אימו מינה נולדה למשפחה ציונית חב"דית, הייתה בקיאה בשפה העברית, והיא ששקדה על חינוכם הציוני של בניה, חיים ודב דבירי (נובודבורסקי).
 
חייםדבירי התחנך בבית־הספר '[[תחכמוני' (בית ספר)|תחכמוני]], אך לא הסתגל, ועזב. לאחר שרכש את השכלתו בכוחות עצמו, התקבל לסמינר למורים בירושלים.
 
על רקע ה[[פוגרומים]]מאורעות ([[:קטגוריה:המאורעות|המאורעותתרפ"ט]]) נגד [[היישוב העברי]]), ועל רקע [[המנדט הבריטי|השלטון הזר]] בארץ, התגבשה קבוצת הוגי דעות צעירים, אשר חרגה מהמסגרת הפוליטית המקובלת, וקראה לנוער העברי למרוד במוסכמות ולממש חזון [[מלכות ישראל]] בן האלפיים. חיים דבירי היה מהראשונים שהצטרפו לקריאה זו, שאותהאותה הוביל [[אב"א אחימאיר|ד"ר אב"א אחימאיר]]. ב-[[1933]], לאחר [[רצח ארלוזורוב]], נעצר דבירי יחד עם חברי ברית הבריונים ונידון ל-15 חודשי מאסר. ב-[[1936]] הצטרף דבירי לאצל[[אצ]] והשתתף בפעילויותיו,בפעולותיו. ובעקבותבעקבות זאת נאסר ונידון לשלוש שנות מאסר שאותן ריצה בכלא בירושלים ובכלא נור אלשמס שליד [[טולכרם]]. בעת הפילוג באצ"ל הלך אחרי יאיר – [[אברהם שטרן (יאיר)|אברהם שטרן]] – אל הלחה[[לח]], ובשנת 1944 נאסר שוב, ישב במאסר בלטרון, והוגלה ל[[אריתריאה]] ול[[סודאן]]. הוא שוחרר ב-1947, שב לארץ והשתתף בפעילויות המחתרת. לאחר קום המדינה ישב בכלא בעקבות רצח [[פולקה ברנדוט|הרוזן ברנדוט]].
 
ספרו הראשון, "יום אביב שלא ישכח", מתאר את החיים בבתי הסוהר של הימים ההם ואת דרכם של צעירים חולמים ולוחמים, חברי המחתרת, אשר לחמו בשלטון הזר ובשנאת מתנגדים פוליטיים. הם חיו חיי רעב ומחסור, רדיפות מאסרים, הגליות, רציחות וגרדומים, והמשיכו את מאבקם עד שהפך חזונם למציאות וקמה [[מדינת ישראל]].
 
חיים דבירי התחתן עם רחל מרק, ילידת ירושלים, [[דור (תקופה)|דור]] שביעי בארץ. רחל, מורה ומשוררת, מאחרונות ברית הבריונים, לוחמת אצ"ל ולח"י, נפטרה בגיל 94 בינואר [[2009]].
נולדו להם שני ילדים. ספר שיריה, "לא הלכתי בשבילים...", יצא לאור ב-[[1989]], ובו בין השאר שירים על פעולותיה במחתרת.
 
דבירי נפטר בשנת [[2006]] ונטמן ליד אב"א אחימאיר, בביתב[[בית העלמין בנחלת יצחק]].
 
==ספרים שחיבר==
חיים דבירי פרסם ארבעה ספרים המספרים על תקופת המחתרות:
 
* יום אביב שלא ישכח, 1986
* שלושה סיפורי מחתרת, 1991