נחמן קרוכמל – הבדלי גרסאות

נחמן הכהן קרוכמל נולד לר' שלום קרוכמלניק, [[סוחר]] אמיד, ב[[שטעטל|עיירה]] [[ברודי]] שב[[גליציה]]. הוא נשא, בגיל 14 (ולפי עדויות אחרות - בגיל 16), את שרה לבית הברמן, ועבר לגור אצל חותנו העשיר בעיירה [[ז'ולקווה]] שליד בירת גליציה, [[לבוב]] (למברג). מלבד החינוך היהודי המקובל ב[[תורה]] וב[[תלמוד]], למד גם [[פילוסופיה יהודית]], בעיקר מכתבי [[רמב"ם]] ו[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]], והחל לעיין גם בהגותם של אנשי ההשכלה [[משה מנדלסון]] ו[[שלמה מימון]], ב'''ביאור ''' של מנדלסון למקרא ובגיליונות "[[המאסף]]". בצעירותו נפגש עם המשכילים [[מנחם מנדל לפין]] ו[[יהודה ליב בן-זאב]], אנשי דור המעבר שאחרי השכלת ברלין, והושפע מהם; ועוד יותר הושפע ממשכיל גליציאני בשם ברוך צבי ניי (Neu), ובספרייתו קרא ספרי השכלה עבריים וכלליים. הוא לימד עצמו [[גרמנית]], כדי שיוכל ללמוד בשפת המקור את משנתם של פילוסופים לא יהודים, בעיקר של [[עמנואל קאנט|קאנט]], [[יוהאן גוטליב פיכטה|פיכטה]], [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]] ו[[גיאורגגאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]]. בהמשך למד במידה מסוימת שפות נוספות, ובהן [[לטינית]], [[צרפתית]], [[ערבית]] ו[[סורית]]. תלמידיו העידו עליו שהשכלתו הייתה מקיפה, הן בספרות ישראל הדתית והכללית, לרבות [[הלכה]], אגדה, הגות יהודית הלניסטית ובשיאה הפילוסופיה של [[פילון האלכסנדרוני]], ספרות הקבלה ובעיקר [[הזהר]] וכתבי [[הרמב"ן]], וכן [[שירה עברית]]; לא פחות מכך היה בן בית בספרות ה[[מדע]]ית והפילוסופית הכללית של תקופתו.

רנ"ק אימץ בשיטתו את החידושים בפילוסופיה וב[[היסטוריוסופיה]] שהתחדשו בזמנו אצל הפילוסופים האירופאים, עד שיאם אצל [[גיאורגגאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], תוך התאמתם ועיבודם למציאות ההיסטורית המיוחדת של [[עם ישראל]]. יש מחלוקת בין חוקרי הגותו באיזו מידה קיבל רנ"ק את הפילוסופיה של הגל, ועד כמה סטה ממנה כשהתאים אותה למקרה המיוחד של עם ישראל. ברוח הפילוסופיה ה[[אידיאליזם|אידיאליסטית]] סבר רנ"ק כי המציאות שלנגד עינינו משתלשלת ממציאות רוחנית נעלה יותר, ובסופו של דבר מן "הרוחני המוחלט", הוא ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. לכל עם יש מהות רוחנית משלו, ועם ישראל מיוחד משאר העמים מאחר שהמהות הרוחנית שלו זהה עם הרוחני המוחלט - האלוהים, המתגלה לעם ישראל על ידי ה[[נבואה]]. מסיבה זו, טען רנ"ק, עם ישראל נשאר נצחי ולא כלה כשאר העמים. מטרתו של הרוחני היא להיות רוחני המכיר את עצמו ויודע את רוחניותו, היינו לעמוד על האופן שבו משתלשלת המציאות הממשית שמול עינינו מן הרוחני המוחלט. הכרה זו נעשתה בעבר על ידי הדת, ובהווה – על ידי התבונה ה[[רציונליזם|רציונלית]], המדעים והעיון בהיסטוריה. ה[[סינתזה (פילוסופיה)|סינתזה]] בין המדעים המעודכנים ביותר והפילוסופיה העדכנית ביותר ובין היהדות היא אפוא משימתו של הוגה הדעות היהודי בדורו של רנ"ק, ולצורך מילוי משימה זו פיתח את הגותו וכתב את ספרו.