צבי הירש לוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית:רב לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
מ הוספת קישור לנודע ביהודה |
||
שורה 40:
בברלין החלו לנשב באותם ימים רוחות [[תנועת ההשכלה]] היהודית, ולוין נדרש להציג את העמדה הרבנית שמנגד. בניגוד לדרכם של רבני [[יהדות פולין|פולין]] ו[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]], שהעמידו קו תקיף שהגיע לעיתים עד כדי חרמות ונאצות, נקט לוין קו מתון יחסית. העובדה שהוא בעצמו התייחס בחיוב להשכלה כללית - אם כי רק כאשר היא כפופה ללימוד תורה - הקלה עליו את העמידה מול טענות המשכילים, והוא הצליח בדרך כלל לעמוד על שלו. ב-[[1778]] נתן [[הסכמה]] ל[[הביאור|ביאור]] ולתרגום לחומשי התורה של [[משה מנדלסון]], שעמו היו לו יחסים ידידותיים. באותה שנה ביקשו ממנו השלטונות למסור להם סקירה כתובה של הדינים וההלכות היהודיים בתחומי ה[[משפטים|משפט]] וה[[נישואין]]. מכיוון שלא ידע [[גרמנית]] במידה מספקת, ביקש ממנדלסון להכין את הסקירה, ומנדלסון אכן כתב סקירה בשם Ritualgesetze der Juden באישורו של לוין.
ב-[[1782]] נקלע לוין למוקד ה[[פולמוס]] סביב חיבורו של [[נפתלי הרץ וייזל]] "[[דברי שלום ואמת]]". וייזל ביקש להביא לשינוי מקיף במערכת החינוך היהודי, שעיקרו לימוד [[מדעים]] כלליים ושפות זרות לצד לימוד התורה שהיה נהוג עד אז. הרבנים [[יחזקאל לנדא]] ("
==משפחתו==
|