הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף סערוני"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
ברית-המועצות ==> ברית המועצות
(אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
(ברית-המועצות ==> ברית המועצות)
 
== במאבק למען העברית בברית המועצות ==
בשנת [[1923 בברית המועצות|1923]] הוציא לאור בחארקוב את הקובץ הספרותי העברי הראשון ב[[ברית- המועצות]]. זאת לאחר מאבק ממושך ב[[צנזורה]] וב[[יבסקציה|ייבסקציה]] (המחלקה היהודית ב[[מפלגה]]), שאסרה לחלוטין פעילות תרבותית בשפה ה[[עברית]]. הקובץ שנקרא "צלצלי שמע" הכיל 32 עמודים של שירה וסיפורת עברית. בזכות השתדלותו של סערוני התירה לבסוף הייבסקציה להדפיס 100 עותקים בלבד של הקובץ. העתק אחד הגיע לידיו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] בעת ביקורו בתערוכה חקלאית ב[[מוסקבה]] באוקטובר 1923. בקובץ כלול גם סיפור קצר בשם "קצת" וחתום י. מטוב. ברוח הימים הסוערים ומלאי התקווה של [[המהפכה הקומוניסטית]] ובעיצומו של תהליך ביסוס ה[[משטר]] ה[[סובייטי]], כתב סערוני בסיפורו זה את השורה: "...לא שאיפות שעבוד ורמאות, אלא מיליונים כוכבים אדומים, שירדו עלינו כגשם-מרד מרקיע האמת. סער, סער, סער!"{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-מאמר|מחבר=י. סערוני|שם=בימים אחרים|כתב עת=סימן קריאה|כרך=8|עמ=290-303|שנת הוצאה=1978}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=חיים באר|שם=מזכרונותיה של תולעת ספרים|כתב עת=דבר השבוע|שנת הוצאה=9 במרץ 1990|עמ=10}}}} בין השנים [[1924]]–[[1927]] היה ב[[לנינגרד]] וחבר שם לקבוצת "האוקטובראים" (חסידי [[מהפכת אוקטובר]]) - סופרים ומשוררים יהודים שפעלה להפצת השפה העברית. החבורה הלנינגרדית יצאה נגד ה[[שירה]] העברית הקלאסית (למשל שירתו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]) ופרסמה מספר קבצים ספרותיים שנקראו "בראשית" ו"עלי עשור". סערוני נחשב למנהל הצד הארגוני של החבורה. חברים בולטים נוספים בקבוצה היו המשוררים [[חיים לנסקי]], שהפך לחבר קרוב ביותר של סערוני, ו[[יוכבד בת-מרים]], שפעלה במסגרת הקבוצה תקופה קצרה בשנת 1924.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0}}
 
בשנת 1927 הגיש סערוני לצנזורה בלנינגרד קובץ סיפורים בשם "סיפורי [[סמרקנד]]". הספר נשלח לצנזורה המרכזית במוסקבה ומשם לייבסקציה. בניסיון להיאבק בהגבלות על התרבות העברית ואיסור הפצת פרסומים בעברית שלח סערוני מכתב תלונה גלוי אל התובע העליון של ברית המועצות. המכתב נתפס ועוכב על ידי הצנזורה ולבסוף הוא פורסם ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" וב"[[הצפירה]]" באוגסט 1927.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=בעד היתר העברית בססס"ר|כתב עת=דבר|עמ=2|כרך=גליון 675|שנת הוצאה=16 באוגוסט 1927}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=מלחמת השפה העברית ברוסיה הסובייטית|כתב עת=הצפירה|כרך=גליון 201|עמ=2|שנת הוצאה=30 באוגוסט 1927}}}} ייתכן ובעקבות כך, ובגלל פעילותם למען העברית, נאסרו כמה מחברי הקבוצה הלנינגרדית בנובמבר 1927. סערוני הוגלה לעיר [[מינוסינסק]] {{אנ|Minusinsk}} שם שהה בשנת [[1928]]. בשנת [[1929]] הצליח לצאת מברית המועצות ועלה לארץ ישראל.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}
בשנת [[1961]] יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]] ספרו "נסים בצפת" שזכה לקבלת פנים פושרת של המבקרים. לפי עדות רעייתו סבל מ[[דיכאון (רגש)|דיכאון]] בעקבות התגובות הלא אוהדות לספרו.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}
 
סערוני עסק רבות בתרגום [[ספרות רוסית]] לעברית. בין תרגומיו החשובים ניתן למנות את "[[ארכיפלג גולג]]" ו"אגף הסרטן" פרי עטו של [[אלכסנדר סולז'ניצין]] וכן את "[[השטן במוסקבה]]" של [[מיכאיל בולגקוב|מיכאל בולגקוב]]. "השטן במוסקבה" הוא למעשה גרסה מצונזרת של יצירתו הסנסציונית של בולגקוב "האמן ומרגריטה", ממנה השמיט הצנזור הסובייטי למעלה מ-14,000 מילים. תרגומו של סערוני לעברית יצא לאור בשנת [[1969]], בסמוך לפרסום הספר המקוצר בברית-במועצות. על עבודת התרגום בחר סערוני לחתום בשם העט א.ר. לאחר התפרקות ברית- המועצות התגלה במרתפי ה[[ק.ג.ב.|ק.ג.ב]] העתק כתב היד המלא של הרומן, והוא ראה אור בעברית בשנת [[1999]] בתרגומו של [[פטר קריקסונוב]]. בדברי פתיחה לתרגום היצירה המלאה, מעלה [[יהודה מלצר]] על נס את תרגומו של סערוני, ומציין בהשתאות את בחירתו לחתום על התרגום הראשון בשם בדוי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מיכאיל בולגקוב|שם=האמן ומרגריטה|מקום הוצאה=תל-אביב|שנת הוצאה=1999|מתרגם=פטר קריקסונוב|עמ=7}}}}
 
== ממצאים מארכיונו ==