אנשי הגלימה – הבדלי גרסאות

המסורת הנוגעת לחדית' זה מגיעה ממקורות כאלה ואחרים אל [[פאטמה בת מוחמד|פאטמה]], בתו של מוחמד. הנרטיב שהיא מעבירה מספר שפעם אחת, כשביקר אביה בביתה, כשהוא סובל מחום גבוה ולא נמצא במיטבו, הוא ביקש ממנה שהיא תביא לו גלימה וכן שתכסה אותו מסביב באותה גלימה, שמקורה הוא מתימן. מאוחר יותר, הצטרפו אליו והתכסו תחת אותה הגלימה, נכדיו של מוחמד, [[חסן בן עלי|חסן]] ו[[חוסיין (בן עלי)|חוסיין]], בניו של חתנו ובן דודו של הנביא, [[עלי בן אבי טאלב]], כאשר אף הוא מצטרף ומתכסה תחת הגלימה. בסופו של עניין, פאטמה ביקשה אף היא רשות להתכסות בגלימה. כאשר כל החמישה מתכנסים תחת הגלימה, מוחמד הקריא את פסוק מס' 33 מתוך סורת המחנות (סורת אל-אחזאב, ערבית: الأحزاب), המצויה ב[[קוראן]], לאלו אשר תחת גלימתו, שכל החמישה הם הבחירים, תוך שהוא מצהיר בנוסף לכך, שהוא חפץ מאללה לשמור מאיתנו, אנשי הגלימה, את כל הטומאות, הרחק מהישג יד. לאחר כל זאת, מוחמד התפלל לאללה שיכריז שכל החמישה הם אנשי הבית ולהרחיק מהם את כל הטומאות (نَجاسَت; תעתיק בעברית: נג'אסאת). מיד אחרי תחינה זו, אללה שלח מיד את המלאך גבריאל כדי שיגלה למוחמד שכל החמישה שמתחת לגלימה הם היקרים והקרובים ביותר לאללה ושהם הטהורים שבטהורים (ערבית: طاهر‎; תעתיק בעברית: טאהיר), ללא שום עקבות של טומאה כלשהי.

==היישום הפוליטי של השקפה זו==

==ההשקפה הסונית==

כמה מלומדים סונים מעירים ש"פסוק ההיטהרות" נגלה לחמישה אנשים: מוחמד, עלי, פאטמה, חסן וחוסיין. אחרים מדגישים ש"פסוק ההיטהרות" לא יכול להתייחס ליכולתם של האימאמים לאלטעות, מפני שההקשר שבו הפסוק הנ"ל מופיע מתייחס לנשותיו של מוחמד ומחייב שיש להתייחס אף אליהן או שלכל הפחות לא ניתן להוציא אותן מהקטגוריה (כלומר יש להכליל אותן במסגרת אנשי הגלימה ואנשי הבית), אליה הפסוק מתייחס. אם הפסוק היה מרמז על אלטעות, אז לפיכך גם נשותיו של מוחמד היו בעלות יכולת לאלטעות, אמונה שהמלומדים הסונים לא מחזיקים. המלומדים השיעים, לעומת זאת, אכן מאמינים ביכולת לאלטעות של מוחמד. חכם הדת וההלכה המוסלמי הסוני, [[אבן כת'יר]], בחיבורו [[תפסיר איבן כת'יר]], מדבר על פסוק ההיטהרות ש{{ציטוטון| חכמי ההלכה הסונים מסכימים פה אחד שנשותיו של מוחמד היו הסיבה לגילוי פסוק זה....אך ניתן להוסיף גם אנשים אחרים, בדרך של הכללה}}.