רצח ארלוזורוב – הבדלי גרסאות

 

==הניתוח==

ידיד משפחת ארלוזורוב, ד"ר [[יוליוס קליברג]] (1894–1988), מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה בירושלים, היה במקרה בתל אביב והתאכסן באותו מלון בו שהתה משפחת ארלוזורוב. הוא הגיע כאשר ד"ר [[חיים שטיין|אמיל שטיין]] התרחץ לניתוח של ארלוזורוב. ד"ר קליברג ידע שפרופסור [[מכס מרכוס]] נמצא בתל אביב והציע לד"ר שטיין להביאו כתגבור. ראש העיר [[מאיר דיזנגוף]] שלח את מכוניתו להביא את מרכוס, ובינתיים החל צוות בית החולים להכין את המכשור ל[[עירוי דם]], אך תקלה במכשיר עיכבה את מתן הדם, ואף על פי שהפציעה לא נחשבה לאנושה, ארלוזורוב נפטר כעבור שלוש שעות כתוצאה מ"חוסר-דם חריף". ד"ר [[אריה אלוטין]] שהשתתף בניתוח כעוזר שני מעיד על מה שהתרחש בחדר הניתוח{{הערה|"[[הרפואה]]" מתאריך 1 באפריל 1973, כרך פ"ד חוברת ז' עמ' 413}}:

{{ציטוט|תוכן=היכרותי הראשונה עם פרופ' מרכוס הייתה ביוני 1933, כשהביאו לבית החולים "הדסה" ברח' בלפור את הד"ר חיים ארלוזורוב הפצוע, מרכוס שהה אז כתייר בתל אביב. הובהלתי למקום על ידי [[ההגנה]] (כי הייתי בחופשה), נוכחו שם כבר ראש העיר, מאיר דיזנגוף, גזבר הסוכנות, [[אליעזר קפלן]], סגן ראש העיר [[ישראל רוקח]]. דיזנגוף הכיר את מרכוס, קודם ב-[[ברלין]], בשנת 1932, הוחלט לנצל את הזדמנות שהותו בארץ ולהזמינו להתייעצות. [[מכס מרכוס]] השתתף בניתוח, לא כאן המקום למסור את פרטי הניתוח, אולם יש לציין, שהיה פה מקרה נדיר: של קרע [[וריד שער הכבד|וריד השער]], פציעת ה-[[כבד]], ה[[חלחולת|כרכשת]] ואיבוד [[דם]] רב.}}