משמר הרכבת – הבדלי גרסאות

הצבא הבריטי וחברת הרכבות נתנו פתרונות טכניים לאתגרים המבצעיים. ב-10 יולי 1936 התחילה לפעול רכבת סיור משוריינת (Armoured Train No. 1), שסיירה בין חיפה ל[[הר-טוב|ערטוף]] ובין ירושלים ל[[לוד]]. ב-3 באוגוסט הצטרפה אליה רכבת שנייה (Armoured Train No. 2), שסיירה לאורך מסילת [[רכבת העמק]]. כל רכבת כללה [[קטר (רכבת)|קטר]] וקרונות "[[טירה]]" (Castle, שלושה ברכבת מס' 1 ושניים ברכבת מס' 2), קרונות משא פתוחים ותמימים למראה, שתחתיתם ודפנותיהםודופנותיהם כוסו בלוחות פלדה ובטון, להגנה מפני פיצוץ וירי. בקרונות נקבעו [[תותח]]י פום-פום, מקלעים, מרגמות וזרקורים{{הערה|שם=לקח}}. לרכבת מס' 1 חובר גם קרון נוסעים, שנועד להטעות מתקוממים לחשוב כי לפניהם יעד ראוי לתקיפה. אנשי הצוות של הרכבות וכלי הנשק ששימשו אותם הושאלו על ידי ספינות הצי. השימוש ברכבות אלה לסיור נפסק לאחר ההפוגה, מחשש שמא פגיעה בהן תעצור את התנועה למשך זמן ארוך, בדומה להורדת רכבת אזרחית מהמסילה. ביולי הציב חיל ההנדסה זרקורים רבי-עוצמה, שבמקור נועדו לאיתור מפציצים, בנקודות מפתח לאורך המסילות מרפח ללוד ומלוד לטולכרם. מטרת הזרקורים הייתה לאתר ניסיונות חבלה במסילה בשעות הלילה וכן להרתיע את המתקוממים.