|
* '''הקן [[ערביי ישראל|הערבי]]''' - פועל ביישובים ערביים רבים ב-25 קנים ומספר החניכים בהם נאמד ב-18 אלף. קן [[מזרח ירושלים]] הוא הקן הגדול בתנועה.{{הערה|{{ynet|נטע סלע ורועי נחמיאס|חולצה כחולה וכאפייה אדומה|2882436|1 במרץ 2004}}}}
* '''הקן ה[[דרוזים|דרוזי]]''' - פועל בכל היישובים הדרוזים בישראל.
* '''המחדשים''' ו'''האיגוד המקצועי לנוער''' - גוף ייחודי לתנועת הנוער העובד והלומד, האחראי על חינוך הנוער העובד בארץ בכלל ובפרט נוער שלומד בבתי ספר מקצועיים. כמו כן, גוף זה מגן על זכויותיהם של הנערים העובדים ובכלל. למחדשים גם סניפים ברחבי הארץ שבהם הפעילות דומה לפעילות בקינים אך פונה לבנות ובנילבני נוער עובדים.ות.
[[קובץ:Arabic sector of the Isarely Working and Studying Youth Movement 2008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדריכים מהקן הערבי בתנועה]]
[[קובץ:Hahoar HaoVed VehaLomed, Haifa.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קן הנוער העובד והלומד ב[[שדרות הציונות]], [[חיפה]], [[2017]]]]
===מחוזות התנועה===
הקנים העירוניים והקנים הקיבוציים מחולקים לתשעה מחוזות שונים בארץ וכל קן משתייך למחוז מסוים. לכל מחוז יש [[רכז נוער|רכזים]] והוא פועל בפני עצמו. קינים רבים מתגבשים בתוך המחוז ממש כמו ההתגבשות התוך קינית ויוצאים יחד לטיולים מחוזיים. המחוזות הם:
===מוסדות חניכים===
מוסדות החניכים הם למעשה ביטוי לערך ה[[דמוקרטיה]] בתנועה. המוסדות הם מעגלי-שיח של החניכים והמדריכים, העוסקים בעיצוב התנועה וקבלת ההחלטות בה. מוסדות החניכים הן:
* '''מועצות הקינים''' - בהן נציגים.ות מכלל הקבוצות בשכבה הבוגרת בקן.
* '''מועצת מחוז''' - בה שני נציגות.יםנציגים מכל קן במחוז.
* '''מועצה מחוזית''' - כינוס של כלל חניכי וחניכות השכבה הבוגרת במחוז לסמינר, אחת לכמה שנים, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופיו של המחוז והתנועה.
* '''מזכירות חברי וחברות התנועה''' - בה חברים וחברות נציגים ונציגות מכלל מעגלי התנועה המזכירות היא מוסד החניכים שמייצג את כלל חלקי התנועה השונים בדגש על מפגש ושותפות בין יהודים, ערבים, דרוזים וקהלים נוספים.
* '''הועידה''' - נקודת השיא של תהליך חינוכי ארוך והמפגש הנציגותי הרחב ביותר קרו רק 10 ועידות מהקמת התנועה, הוועידה האחרונה כללה כ-1500 צירים, חניכים.ות מהבוגרת, קומונרים.ות, חיילים.ות במסלול הנח"ל ורכזים.ות חברי וחברות תנועת הבוגרים שעושים.ות משימה בתנועת הנוער. בוועידה מקבלות.יםמקבלים החלטות על דרכה של התנועה, בוועידה האחרונה הסכימו הצירים על "ייעוד הנוער העובד והלומד".
* '''מועצת חניכים ארצית''' - כינוס של כלל חניכי השכבה הבוגרת בארץ לסמינר, מתקיימת לעיתים רחוקות מאוד, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופיה של התנועה.
*'''מועצות שכבתיות''' - בשכבות י"א וי"ב מתכנסות מועצות שכבה מחוזיות וארציות ששותפות ומעצבות את התהליכים החינוכיים וההגשמתיים ביחד עם צוות המדריכים.ות של השכבה. בשכבה י"א מכונה "מועצת שביעיות" והיא גם מופקדת על תהליך הרכבת הגרעינים לקראת סמינר הגשמה. בשיכבה י"ב מכונה "מועצת שמיניות" ולוקחת חלק בעיצוב ההתחנכות בגרעינים לקראת פרק חוות ההכשרה.
===מרחבים פנימיים===
*'''מרחב חיים''' - מרחב האחראי על נושא הב.ב.ב. (ביטחון, בטיחות, בריאות) בתנועה. המרחב דואג להתעדכן בנוהלי [[חוזר מנכ"ל]] [[משרד החינוך]], לייצר נהלים פנימיים, לבצע הפקת לקחים והערכות סיכונים ולהטמיע את נושא הב.ב.ב. באופן חינוכי אצל חניכי ומדריכי התנועה. מרחב זה משתמש אף בלומדה ([[סימולטור]]) אותה עוברים מדריכי התנועה לפחות פעם בשנה. המרחב מחולק פנימית לשתי מחלקות: המחלקה למפעלים וטיולים - האחראים על הביטחון, הבטיחות והבריאות בפעילות התנועתית ובתוך זה אחראים על המפעלים והטיולים בתנועה. מחלקת לוגיסטיקה - האחראים על ניהול מבני ורכבי התנועה ושמירה על בטיחותיהם, ועל הביטוח בתנועה. פעילותו של מרחב חיים הוזכר בדו"ח ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה של משרד הכלכלה בתור דוגמה חריגה ואיכותית לעיסוק בבטיחות בחינוך הבלתי פורמלי{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.chamber.org.il/media/148728/adamreport010514.pdf#page=69|הכותב=|כותרת=דוח ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה|אתר=|עמודים=68-69|תאריך=1 במאי 2014}}}}
* '''[[איגוד מקצועי|האיגוד המקצועי]] לנוער של הנוער העובד והלומד''' - הוא הגוף היציג (על פי [[חוק הסכמים קיבוציים]]), של הנערים.ות העובדים.ות ב[[ישראל]]. הארגון עוסק בארגונן.םבארגונם, איגודן.םאיגודם, ליווים.ן והגנה על זכויותיהם.ן של נערים.ות עובדים.ות, וכן מקיים מערכת הכשרה מקצועית, פעילות תנועתית כגון מחנות, טיולים וסמינרים, והבראה לנערים.ות עובדים.ות. כמו כן הארגון מציע ייעוץ משפטי [[חינם]] לנערים.ות עובדים.ות, וכן ייצוג משפטי חינם ב[[בית הדין לעבודה]] לנערים.ות עובדים.ות מנוצלים.ות כנגד מעסיקיהם.ן. הארגון יושב גם במועצה לענייני נוער עובד שהוקמה מכוח [[חוק עבודת הנוער]]. במסגרת הארגון פועל '''המחדשים''' (פירוט למעלה). פועל בשיתוף ובקשר עם [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]].
* '''להקת התנועה''' - הלהקה הייצוגית של תנועת הנוער העובד והלומד. הלהקה מופיעה באירועים רשמיים בארץ ובחו"ל כייצוג של התנועה. הופעותיה כוללים בין היתר את השירים התנועתיים, שירי עם ושירים פופולריים נוספים בעברית ובאנגלית. חברי וחברות הלהקה הם.ן חניכים וחניכות מכל הארץ בשכבה הבוגרת (ט-י"ב). נוסף על כך, לוקחת הלהקה חלק במקהלת תנועות הנוער המקובצת ומופיעה בחסותה בעצרות וטקסים ממלכתיים רבים.
* '''תיאטרון התנועה''' כמו להקת התנועה מורכב התיאטרון מחברי וחברות השכבה הבוגרת. התיאטרון מעלה הצגות בנושאים הקשורים לפעילות התנועה כגון הדרכה, ציונות עלייה וכדומה. התיאטרון מודרך על ידי מדריכים.ות כקבוצה תנועתית בנוסף לפיתוח יכולות המשחק והעבודה על ההופעות.
==מסלול ואופן החניכות ==
===השכבה הצעירה והמתבגרת===
[[קובץ:Akko children in The House For Science & Standpoint 2011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חניכים צעירים בבית למדע ועמדה ב[[עכו]]]]
ה[[חניך]].ה מתחיל.ה את חניכותו.ה בתנועה בכיתה ד', בגיל 9. הוא/היא מצטרף.ת לתנועה והופך.ת לחלק [[קבוצה חברתית|מקבוצת שווים]]. הרעיון של קבוצה אינו נובע מנוחות, לקבוצה ערך חינוכי - בתוך הקבוצה החניך.ה חווה שותפות, שיתוף פעולה ושוויון, וכמו כן יוצר.ת ומפתח.ת קשרים חברתיים. הקבוצה היא המסגרת של החניך.ה בקן. המודל המשמש את התנועה הוא "כיתה=קבוצה", כלומר: החברים.ות בכיתה הם יהיו החברים.ות בקבוצה על מנת ליצור לחניך.ה בשכבה הצעירה חוויה אורגנית בה הוא/היא לא מתנתק.ת מחיי היום-יום, ובה הערכים הם לא דבר שונה מחיי החברה. את הקבוצה בשכבה הצעירה מדריך.ה חבר.ה בשכבה הבוגרת אשר עבר.ה סמינר הדרכה רשמי (מד"צים, מובילים או סמינר מתנועה אחרת או ממשרד החינוך) והוא/היא מדריך.ה בעל.ת תעודה.
ככל שהחניך.ה מתבגר.ת, כך גם התכנים שהוא/היא עובר.ת עם קבוצתו משתנים. בעוד הבסיס הערכי נשאר זהה - התכנים מותאמים לגילם ויכולת הבנתם של החניכים.ות, לאופי [[קבוצה חברתית|הקבוצה]] וחבריה, ובמידה רבה גם לאופי וראיית עולמם של המדריך.ה. החניך.ה ממשיך.ה להיות חלק מהשכבה הצעירה עד כיתה ו'.
בכיתה ז' החניך.ה עובר.ת לשכבה המתבגרת, בה התכנים והצורה מותאמים לחוויה החדשה של [[חטיבת ביניים|חטיבת הביניים]], לפירוד בין הכיתות ולעיתים הדגם "כיתה=קבוצה" משתנה בהתאם למספר החניכים.ות. בסוף כיתה ח' החניך.ה כבר יכול.ה להתחיל לקחת על עצמו.ה אחריות בדמות עזרה למדריכים.ות בצוותים השונים, עזרה טכנית ויצירתית במפעלי השכבה הצעירה של הקן.
===השכבה הבוגרת===
אחרי תהליך חינוכי מסוים ששיאו בחופש שבין כיתה ח' לכיתה ט', עולה החניך.ה לשכבה הבוגרת. האחריות על חברי וחברות השכבה הבוגרת גדולה בהרבה מאחריות חברי וחברות השכבה הצעירה, מאחר שעכשיו עליהם לדאוג באופן מלא לתפקודו של הקן על כל חלקיו - אחריות זו באה לידי ביטוי בוועדות הקן השונות, בעזרה למדריכים והמדריכות בימי הפעילות ובעשייה החינוכית המיוחדת בה עוסקים חניכי וחניכות שכבה ט' הנקראת פרויקט מסוק"ים (מדריכי ספורט וקהילה). במהלך שנה זו חניכי שכבת החושלים מוכשרים.ות לקראת ההדרכה והמשימה.
בסוף כיתה ט' יוצאים.ות החניכים.ות לסמינר מד"צים (מדריכים צעירים) - 11 ימים ביער [[כפר החורש]], ליד היישוב [[תמרת]], בהם מוענקים להם.ן הכלים הדרושים להם להפוך למדריכים ומדריכות. או לחלופין לסמינר מובילים - 6 ימים ב[[יער כפר החורש]], המכשיר אותם.ן להדרכה בתחום מסוים (מועדון קהילתי, קבוצה בתנועת נוער, מתנ"ס). ההבדל בין הסמינרים הוא שהמד"צים לא בהכרח ידריכו עם חברי.ות קבוצתם.ן, ולכן הם.ן מפוזרים.ות עם בוגרי.ות ט' מרחבי הארץ בחוגים במהלך הסמינר. המובילים ככל הנראה ידריכו עם חברי.ות קבוצתם.ן ולכן חוויית הסמינר היא קבוצתית, וגם מכיוון שהיוצאים.ות למובילים זקוקים לחיזוק הקשר עם בני ובנות קבוצתם.ן או עם התנועה.
בכיתה י' יכול.ה החניך.ה, אם ת.יבחר, להדריך קבוצה בשכבה הצעירה, כפי שהודרך.ה הוא/היא על ידי חבר.ת השכבה הבוגרת כשהוא/היא היה/הייתה בשכבה הצעירה או המתבגרת. חניך.ה שבוחר.ת להדריך עובר.ת במהלך השנה מספר השתלמויות, וכן סמינר מש"שים (מדריכי שנה שנייה) ומשל"שים (מדריכי שנה שלישית) בסוף כיתות י" ו-י"א בהתאמה.
בכיתה י"א יוצאת משלחת משותפת של הנוער העובד ושל [[המחנות העולים]] ל[[מסעות בני נוער לפולין|מסע לפולין]] ששמו המלא הוא- "המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה". משלחת זו כוללת בממוצע כ-600 עד 700 חניכים וחניכות והיא המשלחת הגדולה ביותר שיוצאת לפולין מטעם [[משרד החינוך]]. כמו כן בשכבה זו מקימים.ות החניכים.ות גרעינים - בין 14 ל-15 גרעינים במחזור. הגרעינים מורכבים על ידי גוף הנקרא "מועצת שביעיות" המורכב מחניכי וחניכות השכבה ובו 2 נציגים או נציגות מכל קבוצה. אחרי מספר מפגשים מרכיבים חברי המועצה את הגרעינים השונים על ידי צירוף קבוצות שונות בארץ לקבוצה אחת גדולה - היא הגרעין המונה בממוצע כ 30 חברים וחברות היוצאים.ות בסוף השנה למפעל הרפסודיה בו כל גרעין בונה [[רפסודה]] איתה הוא חוצה את הכנרת.
בכיתה י"ב - שכבת הגרעין - חבר.ת השכבה יכול.ה לצאת לסמינר מש"צים (מרכזי שכבה צעירה) וללוות את ההדרכה של המדריכים, להיות אחראי.ת על ישיבות המד"צים ולמעשה על השכבה הצעירה בשיתוף עם הקומונרים. כמו כן הוא/היא יכול.ה להמשיך להדריך. בשנה זו הגרעין נבנה דרך סמינרים גרעיניים ופעולות קבוצתיות. בתום השנה הגרעין יוצא לסמינר חוות, המכשיר אותם להיות קומונרים וקומונריות מתוך חוות ההכשרה, ולאחר מכן לסמינר משלחת, המכשיר אותם.ן לאותו מחוז אליו הם נשלחו.
===חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים===
[[קובץ:Tekes Havot 2009.JPG|ממוזער|300px|טקס סיום סמינר חוות ההכשרה התש"ע, הנוער העובד והלומד, קיבוץ רביד.]]
בסוף כיתה י"ב יוצא כל [[גרעין נח"ל|גרעין]], בסביבות 20 חברות וחבריםחברים, לחוות הכשרה. הגרעין דוחה את השירות הצבאי שלו בשנה וחי במסגרת [[שנת שירות]]. כל בני ובנות הגרעין חיים.ות ביחד בבית המכונה "חוות הכשרה" (זכר לחווֹת ההכשרה באירופה בתחילת [[המאה ה-20]] שהופעלו על ידי [[החלוץ]], וסמל לשנה של התנסות בחיים שיתופיים לקראת המשך ב[[תנועת בוגרים|תנועת הבוגרים]]). הם עוסקים בפעילות חינוכית ואחראים על הפעילות בקיני התנועה, ונקראים "קומונרים" ו"קומונריות" (מלשון "[[קומונה]]").
בסוף השנה מתגייס כל הגרעין ביחד לצבא, ל[[נח"ל]], במסלול מיוחד לבני ובנות גרעינים. מרבית הבנים מתגייסים ל[[חטיבת הנח"ל#גדוד 50 (בזלת)|גדוד 50]] ומרבית הבנות מתגייסות לתפקידי הדרכה כ[[מורה חיילת|מורות חיילות]], כמדריכות [[גדנ"ע]] או ל[[גדוד קרקל]]. לאחר שנה וחצי של שירות צבאי רגיל, חוזרים בני ובנות הגרעין לגור ביחד לשנה של "פרק משימה" - בו הם.ן עוסקים.ות בפעילות משימתית-חינוכית ברחבי הארץ. לאחר מכן הבנות משתחררות והבנים חוזרים לעוד תקופה של שירות צבאי רגיל, ולאחר מכן תקופת של"ת (שירות ללא תשלום).
לאחר השחרור מהצבא, משתקע הגרעין במקום כלשהו בארץ ובוחר אם להצטרף ל[[תנועת בוגרים|תנועת הבוגרים]] של הנוער העובד והלומד.
מתקיימים אירוע סוכות ואירוע חורף ששניהם בני יומיים. בנוסף:
* לשכבת ז' מתקיים "מחנה העפלה" שהוא בן ארבעה ימים.
* לשכבת ח' מתקיים טיול פסח ח (עוטף ישראל) בן ארבעה ימים. בקיץ מצטרפת השכבה לשכבה הבוגרת, ובקייצת (קייטנת התנועה) הם שם כ"פלוגים" - עוזרי ועוזרות מדריכים שמפעילים ומפעילות תחנות ועוזרות.יםועוזרים לבנות ימי קייצת. מתקיים סמינר ה"חייצת", שהוא סמינר בן יומיים, ולאחר מכן טיול מים בן ארבעה ימים.
לשכבה הבוגרת (ט'-יב')
*ט' - שלושה כנסי ט' המכינים אותך להדרכה (כל אחד 2–3 ימים), העלייה ל[[תל חי]] בפסח בת ארבעה ימים, ובסוף השנה סמינר מד"צים מובילים, סמינר בן 7 ימים בו לומדים להדריך עם כל הקבוצה, או לחלופין סמינר מד"צים (מדריכים צעירים) המסורתי ביער כפר החורש בן 11 יום, שבסופו מקבל החניך.ה תעודת מדריך.ה.
*י' - טיול [[חנוכה]] בן ארבעה ימים, כנס י' ("כנס בונים") בן יומיים - סמינר בו מדברים על מהות הקבוצה, טיול פסח בן שלושה ימים ובקיץ מתקיים "סמינר הנהגה" (שמתרכז שוב במהות הקבוצה) ו"סמינר מש"שים" - מדריכי שנה שנייה, בו אלו שבוחרים.ות להמשיך בהדרכה מקבלים.ות חיזוק ורענון לקראת השנה הקרבה. שני המפעלים הללו מחוברים ביחד ואורכם שישה ימים (הנהגה ארבעה ימים ומש"שים יומיים).
*יא' - סמינר פולין וטיול חנוכה (כל אחד יומיים, מחוברים), יציאה למסע לפולין (המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער-שואה וגבורה) עם התנועה במרץ (שמונה ימים), "סמינר הרכבה" בן יומיים בו מרכיבים גרעין לשנת שירות ולשירות בנח"ל, "סמינר הגשמה" בפסח בן יומיים בו מתגבשים ומכירים את הגרעין ובוחרים לו שם. בקיץ - ה"רפסודיה" המסורתית שמתרחשת בכנרת בת ארבעה ימים. בנוסף, מתקיים סמינר מש"צים (מלווי שכבה צעירה) בן ארבעה ימים, וסמינר מדריכי ט' וסמינר רכזים ארגוניים בני שלושה ימים.
*יב' - טיול חנוכה עם הגרעין בן ארבעה ימים, "מסע הגשמה" בן 4 ימים בפסח. בקיץ - "סמינר חוות" בו מתגבשים עם הגרעין ועם הגרעין שיוצא לשנת שירות באותו מחוז, ו"סמינר משלחת" בו מוכשרים סופית לשנת השירות.
עוד במסגרת המבנה הפדרטיבי, התנועה מקיימת מספר מפעלים בתוכה (הרחבה על חלק מהמפעלים שהוזכרו):
* '''סמינר מד"צים''' - בכל שנה בשבועיים הראשונים של החופש הגדול, יוצאים אלפי חניכים בוגרי ובוגרות כיתה ט' לסמינר [[מדריך נוער|מדריכים]] צעירים (מד"צים) ב[[יער כפר החורש]], אשר ניטע על ידי תנועת הנוער העובד והלומד, ומשמש אותה במפעלי הקיץ השונים. אורך הסמינר הוא 11 יום. בעבר הסמינר התקיים ב[[מעיין חרוד]] וארך שבועיים מלאים. בסמינר החניכים והחניכות מתחלקים לחוגים עם חניכים מכל רחבי הארץ, ואינם נמצאים בחוג עם חברי קבוצתם. סמינר מדריכים נוסף הוא '''סמינר מובילים''' המתקיים גם כן ביער כפר החורש ואורכו הוא 7 ימים. הסמינר נעשה במתכונת קבוצתית, כשבכל חוג 2 קבוצות.
* '''המסע לגילוי שורשי המהפכה ה[[ציונות|ציונית]] ו[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|מרד תנועות הנוער]] - שואה וגבורה -''' הוא ה[[מסעות בני נוער לפולין|מסע לפולין]] התנועתי, הנערך מדי שנה ומתמקד בציונות ובמהפכה הציונית בגולה, בדגש על מרידות [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] בגטאות בתקופת [[השואה]]. למסע זה יוצאים חניכי וחניכות שכבת המעפילים (כיתה י"א) חניכי וחניכות הקינים העירוניים-קיבוציים, חניכי וחניכות "הבתים למדע ועמדה" וחניכי וחניכות מגזר "המחדשים". כמו כן, למסע מצטרפת קבוצת [[קומונר]]ים (חניכים בשנת שירות) שלא יצאו למסע בכיתה י"א. המסע נערך בשיתוף עם תנועת [[המחנות העולים]] במסגרת [[מעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות]]. מסע זה, הוא המסע הגדול ביותר בארץ, בשנת 2017 יצאה לפולין המשלחת ה-29, ובה 800 חניכים וחניכות בקירוב. בנוסף לביקורים ב[[גטו|גיטאות]], [[מחנות השמדה]] ו[[מחנות עבודה]], ביקרה המשלחת גם בנקודות ציון יהודיות חשובות בגולה, כמו [[ישיבת חכמי לובלין]], הרובע היהודי ב[[קרקוב]] ובית הכנסת ב[[טיקטין]], שם למדו על התפתחות הציונות בגולה.
*'''מפעל חוות ההכשרה''' - בכל שנה דוחים.ות מאות בוגרי ובוגרות י"ב של תנועת הנוער את שירותם הצבאי על מנת לחיות בתקופת שנת-שירות. במסגרת שנת השירות, החניכים והחניכות גרים וגרות יחד במה שמכונה חוות הכשרה, בתוך גרעיני נוע"ל שונים ברחבי הארץ. החניכים.ום משתתפים בהפעלת תנועת הנוער ומקיימים.ות חיי [[קבוצה חברתית|קבוצה]] [[שיתוף|שיתופיים]] ופעילים, ומודרכות.יםומודרכים על ידי [[מדריך נוער|מדריכי]] הגרעינים מתוך התנועה. בני ובנות חוות ההכשרה מכונים [[קומונר]]ים וקומונריות בשל היותם חיים בקומונה, והם.ן מדריכות.יםמדריכים בקינים שונים ברחבי הארץ, תוך תהליך למידה שלהם בתוך הגרעינים. השם "חוות הכשרה", הוא לזכר מפעל חוות ההכשרה של תנועת "[[החלוץ]]" באירופה, קיבוצי הכשרה שבהם למדו עברית, חוו חיים שיתופיים והתכוננו פיזית ונפשית לקראת העלייה לארץ.
*'''שירות ב[[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]]''' - חברי הגרעין, בוגרי [[חוות הכשרה|חוות ההכשרה]], משרתים במסלול בני-גרעינים מיוחד ב[[חטיבת הנח"ל]], במסגרות צבאיות שונות ([[חטיבת הנח"ל#גדוד 50 (בזלת)|גדוד 50]], [[גדוד קרקל]], [[חיל החינוך והנוער]] ועוד). מסלול זה משלב שירות צבאי רגיל (עם בני הגרעין) ופרקים חינוכיים מיוחדים (פרקי משימה ופרקי [[של"ת]]), שבהם חוזרים הגרעינים לחיות בקבוצות רבות ברחבי הארץ, וממשיכים בהתנסות בחיי שיתוף ובפעילות חינוכית בתנועה. בעבר היו פרקים מיוחדים אלו בקיבוצי יעד אליהם כוונו הגרעינים להתיישב, אך כיום יעד ה[[הגשמה]] הוא כקבוצות נפרדות בחסות התנועה בלבד.
===חג המעלות===
חג המעלות הוא אחד מהאירועיים המסורתיים והמרכזיים של התנועה ובו מציינים את עלייתן של השכבות בקן. החג מהווה אירוע שפותח את שנת הפעילות, בעבר הוא נחוג בסוכות להזכיר את הקמת התנועה במועד זה. חג המעלות הוא אירוע שיא הכולל מצעד [[לפיד]]ים, כתובות [[אש]], מסכת וטקס העלאת שכבות. האירוע מאורגן על ידי חברי.ות הקן. בטקס העלאת השכבות כל שכבה מעלה את השכבה שמתחתיה ומכניסה אותה באופן רשמי לשנת הפעילות הנוכחית, כאשר לכל שכבה בתנועה יש שם.{{ש}}
בעבר היו קימות רק שלוש שכבות, וכל אחת מהן עברה תחת שער אש לציון עליתה:
*צעירה - שער התורה
את השם "חג מעלות" נתן [[דוד כהן (איש חינוך)|דוד כהן]], והוא עלה בו בעקבות אגדה על 15 המעלות שהיו בעזרה ב[[בית המקדש]] (כמספר הפרקים ב[[שיר המעלות]] ב[[תהילים]]). השם התקשר גם עם ססמאת התנועה "עלה והגשם" ועם שם העיתון של התנועה "במעלה".
היום בכל שנה ישנה הופעה שנבנית ומוצגת על ידי השכבה הצעירה והבוגרת של הקן. המסכת כוללת הצגה שהיא בדרך-כלל בעלת מסר ערכי, ריקודים ושירים. לפני תחילת הטקס מתאספים.ות חניכי.ות הקן במקום מסוים ביישוב ומשם הולכים בתהלוכה עד לשטח שבו נערך חג המעלות כשהם נושאים.ות בידיהן.םבידיהם לפידים, תוך כדי שירה. לפעמים מוחלפים הלפידים בבלונים מטעמי בטיחות, ועם ההגעה לשטח החג מפריחים את כל ה[[בלון|בלונים]] יחדיו. לפני החג מכינים.ות חברי וחברות השכבה הבוגרת בקן (ולפעמים גם חברות וחבריחברי השכבה הצעירה) כתובות אש המודלקות בחג המעלות. הכתובות בדרך-כלל כוללות את סיסמת התנועה, שם הקן והמחוז ואת שמות השכבות.
==ראו גם==
| 