יוסף תגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
מ הרובדים->הרבדים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 24:
 
לא סתם פיסל שנים אחדות קודם לאותו לילה אחרון את פסלו "הקרבה עצמית". ביסודו של פסל זה נמצאת תמצית השקפת עולמו על-פיה היה ונשאר דגלן הצועד לפני המחנה, אלא שהפעם הוא מניף דגל של צדק לכל. דרך תפישתו את עולמו גרמה לו לצמצם את הזמן שהקדיש ליצירתו ולהתפנות יותר להעלות בכתב את רעיונותיו החברתיים. הוא קיווה שבכוח כתיבתו ישיג את מה שלא השיג באמצעות פסליו וראה בדיאלוג שפיתח עם קוראיו סיכוי לשינוי שיאפשר לו בסופו של תהליך לחזור שלם ושליו יותר ליצירתו הפיסולית. ד"ר [[נסים מבורך]], סופר ומבקר אמנות שזיהה בשפתו הפיסולית את משמעות האדם כפי שהיא קיימת להערכתו גם ביצירותיהם של הפסלים [[דב פייגין]] ו[[קוסו אלול]], הרגיש גם הוא בעוצמת הטלטלה של השליחות שתגר לקח על עצמו, והגיב במלים אלו בעלון-קטלוגי מיוחד שהתפרסם לקראת התערוכה שהתקיימה לזכרו ברמת-גן:
:"ביסוד הזה נמצא אולי מפתח להבין את פילוסופיית החיים שלו שהתמקדה ברעיון השלום בכל הרובדיםהרבדים - האישי, המזרח תיכוני, הכלל-עולמי, הקוסמי. אולי גם משום-כך כדי לבטא בחריפות יצירתית את השקפותיו בחר באותה סימבוליקה מינית. התאחדות של גופים אנושיים, של זכרים ונקבות. לפעמים זכרים שבהם מידה רבה של נקביות ולהפך. זו התאחדות של שני קטבים הנתפשת אצל תגר כאקט של אהבה, ערך עליון שאינו יכול להתקיים היכן שאין שלום."
 
==ימים שלאחר==