מתקן חשמל דירתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; בדרך כלל; $1סמלי;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שחזור
שורה 30:
== [[הספק (חשמל)|הספק]] ==
 
ההספק החשמלי הנצרך על ידי מתקנים ביתיים תלוי בכמות המכשירים החשמליים המותקנים בו, אך גם במידת הבו-זמניות של הפעלתם. היות שכך, ההספק הנצרך משתנה בתלות בזמן, ולמעשה אף בלתי ניתן לשליטה היות וצריכת הזרם של מכשירי חשמל רבים משתנה מרגע לרגע מבלי שלמפעיל תהא שליטה על כך - לדוגמהתנורלדוגמא תנור אפיה אשר גופי החימום שלו מופעלים ומופסקים אוטומטית על ידי [[תרמוסטט]].
מכאן, שבבואנו לדבר על הספק של מתקן חשמלי, ישנם שני גדלים חשובים:
* ההספק המותקן: זהו סך כל ההספקים המכסמלייםהמכסימליים של כל מכשירי החשמל הקיימים במתקן. גודל זה כמובן מדיד בצורה מדויקת.
* מקדם בו-זמניות: אחוז המכשירים שבממוצע עובדים בו זמנית. גודל זה אינו מדויק, אך נלקח בחשבון על סמך ניסיון מצטבר.
 
שורה 51:
הארקה של מתקן חשמלי נועדה לספק הגנה נוספת מפני התחשמלות. מערכת ההארקה מאפשרת חיבור אל האדמה של כל הגופים ה[[מתכת|מתכתיים]] שעשויים לבוא במגע עם מתח חשמלי במקרה של תקלה, על מנת להבטיח כי במקרה כזה יזרום עיקר הזרם דרך המערכת או אף יפעיל הגנה על ידי ניתוק הגנה קיימת בלוח החשמל.<br />
ההארקה מתבצעת על ידי מוליך מיוחד אשר מחובר למערכות המתכתיות במבנה - אם על ידי חיבור שקע-תקע (בו מוליך ההארקה מופיע כפין השלישי), ואם על ידי חיבור ישיר לגוף המתכתי כמו במקרים של דוד חימום מים ואנטנה.<br />
כל המוליכים מחוברים לפס אחד העשוי מחומר מוליך (בדרך כללבד"כ [[נחושת]]) המכונה '''פס השוואת פוטנציאלים'''. פס זה מחובר לאדמה על ידי [[אלקטרודה]].<br />
כיום ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע האלקטרודה:
* במבנים חדשים, חובה על פי החוק במדינת ישראל לבצע מערכת "הארקת יסודות". מערכת זו מנצלת את הברזלים הטמונים ביסודות הבניין ומקשרת בניהם באמצעות ריתוכים ההופכים אותם לגוף מתכתי אחיד. בשל שטח המגע הרב שבין ברזלי הבניין לבטון ובין הבטון כלפי הקרקע, נוצר גוף בעל מוליכות גבוהה מאוד כלפי הקרקע. הארקת היסודות מחוברת באמצעות מוליך לפס השוואת הפוטנציאלים ובכך מאפשרת את פעולת מערכת ההארקה.