הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת התורה"

הוסרו 11 בתים ,  לפני חודשיים
מ
הוספת קישור לשנת השמיטה
מ (הוספת קישור ליציאת מצרים)
מ (הוספת קישור לשנת השמיטה)
==מקור הדין==
 
קריאה בתורה במועדים קבועים היא תקנת חז"ל,{{הערה|ליתר דיוק - תקנת נביאים, ראו בהמשך הערך}} אם כי ישנן דעות שלפיהן חיוב קריאת כמה מ[[ארבע פרשיות]] הוא מהתורה. בזמן שבית המקדש היה קיים נהגה מצוות [[הקהל]], שעיקרה קריאה בתורה על ידי ה[[מלך]] במוצאי [[יום טוב]] ראשון של [[סוכות]] בשנה שאחרי [[שמיטה|שנת השמיטה]] (פעם ב־7 שנים) ב[[בית המקדש]].
 
על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל [[שבת]], [[יום שני|שני]], ו[[יום חמישי|חמישי]], מיוחסת לנביאים בתקופת [[דור המדבר]],{{הערה|[[s:קטגוריה:שמות טו כב|כאן]] וראה את ההקשר בדברי התלמוד שבמקור הבא}} לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא [[לימוד תורה]] ונחלשו,{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פב|א}}}} והקריאה ב[[חגי ישראל ומועדיו#מועדי ישראל הדתיים|מועדים]] את הקטע המתאים לאותו מועד מיוחסת ל[[משה]] עצמו.{{הערה|[[s:מגילה לב א#רש"י|כאן]] - מסתמך על הפסוק [[s:קטגוריה:ויקרא כג מד|הזה]]}} [[עזרא הסופר]] תיקן את הקריאה בתורה במנחה של שבת וכן את צביון קריאת התורה: כמות העולים, אורך הקריאה, מספר הפסוקים לכל עולה.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פב|א}}.}}