פומת ההרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ארמדיל ==> ארמדילאים
שורה 52:
 
==צייד ותזונה==
תזונתה של הפומה מגוונת על פי רוב, ומשתנה לפי אזור מחייתה. עיקר טרפו הוא [[קופים]], [[דלשינאים]], [[אוכלי עשב]] שונים כדוגמת [[טפיר]], [[אייל הביצות]], [[אייל הפאמפאס]], [[אייל פרדי לבן-זנב]], [[אייל האנדים]], [[פודו]], [[כבש גדול-קרניים]], [[צפיר הקורדילרים]], [[פקאריים]], [[גואנקו]]; וכן [[ארנבת מצויה|ארנבות]], [[מכרסמים]] ו[[עופות]]. תזונתה של הפומה משתנה לפי גודלה: בעוד בקצה פטגוניה ניזונות הפומות מטרף קטן יחסית, כמו [[ארמדילארמדילאים|ארמדילים]], קופים קטנים ועופות, באמריקה התיכונה ניזון מין זה בעיקר מ[[איילים]], מ[[דובי נמלים]], מ[[צאן]] ומ[[בקר]]. בקצה הצפוני של תפוצת הפומה תועדו מקרים נדירים בהם תקפו זכרים בוגרים וגדולים במיוחד גם [[אליגטור|אליגטורים]] צעירים וגורי דובים.
 
הפומה צדה בין הערביים וחיה ביחידות. היא נודדת אחר טרפה, אך עם זאת מסמנת לעצמה גם נחלה באמצעות ריח הפרשותיה וגירוד טפריה על עצמים שונים. שיטת הציד היא מארב לטרף בסבך, ואז זינוק וריצה אחר הטרף. בריצה זו מסוגלת פומה להגיע למהירות של כ-50 קמ"ש. באורבה לקופים היא ממתינה על ענף גבוה ואז צדה אותם בזנקה עליהם. הפומה מסוגלת לזנק למרחק של כעשרה מטרים. לאחר שהשיגה את טרפה, הפומה מתמקדת באזור הרגיש ביותר בגופו: הצוואר. החתול הגדול נושך את טרפו נשיכה חזקה באמצעות ניביו החדים. נשיכה זו לרוב ממיתה את הטרף. פומה ממוצעת זקוקה לכ-1.5 ק"ג מזון ביום. במקרה שהיא לא סיימה לאכול את טרפה, תסתיר הפומה את הטרף בשטיח עבה של עלים.