שכונת נשאשיבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. בני משפחת נשאשיבי היו סוחרים ובעלי קרקעות בכפרים [[יאלו (כפר)|יאלו]] וזכריא, שאותן החכירו ל[[פלאח]]ים [[אריסות|אריס]]ים, תמורת ממון ותוצרת חקלאית.
ה[[גאוגרף]] [[יהושע בן אריה]] מתאר את "הגרעין העיקרי" של שכונת [[שייח' ג'ראח]] ב"בתיהן של משפחות נשאשיבי וג'ראללה".{{הערה|יהושע בן-אריה, '''עיר בראי תקופה''', ב, עמ' 477.}} ראשיתם בשטח בן 50 [[דונם]] אותו רכש [[ח'אג ראשיד אל נשאשיבי]] מתושב הכפר [[ליפתא]] בעבור סוס גזעי ו-120 [[לירה טורקית|לירות טורקיות]]. בשטח זה בנה בית מ[[אבן ירושלמית]]; כמקובל בבנייה אז, עובי הקירות, הגיע למטר וחצי ובין האבנים הונחו עפר וסיד; ותקרת הקומה הראשונה של הבית הייתה מקומרת, וחוזקה בתמוכות ברזל (רילסים; אנגלית: rails), והגג כוסה ב[[רעף|רעפים]]. לימים הבית נהרס, וכיום ניצב בו "מלון אמבסדור". במשך השנים, הצטרפו קרובי משפחה, בהם בניו, אחיו וקרובים נוספים, לבנייה בסמוך אל הבית, ועל כן נקרא המתחם "שכונת נשאשיבי".{{הערה|1=יהושע בן-אריה, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=21584635&sSelectedTab=tdBookInfo#481.627.3.none עיר בראי תקופה, ב, ירושלים החדשה בראשיתה]''', עמ' 477.}}
בני נשאשיבי הקימו בתי פאר ענקיים, גם במערב ירושלים באזור [[שכונת החבשים]]: בין הרחובות [[רחוב אתיופיה|אתיופיה]] (בשמו כיום), ו[[רחוב הנביאים|הנביאים]]; באחד מבתי נשאשיבי, ברחוב אתיופיה 11, התגורר במשך מספר שנים עד מותו ב-1922 [[אליעזר בן-יהודה]]{{הערה|דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים, הבנייה הערבית מחוץ לחומות''', עמ' 200.}}. גם בית מספר 13 ברחוב אתיופיה היה אחד מבתי נשאשיבי, ובמרכז העיר נבנה בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע כיום כ[[בית טיכו]].
| |||