הבדלים בין גרסאות בדף "ארץ ישראל בעת העתיקה"

מ
הוספת קישור לבקעת הירדן
מ (הוספת קישור למישור החוף)
מ (הוספת קישור לבקעת הירדן)
על פי בדיקות גאולוגיות הסתבר שבראשית האלף השישי לפנה"ס חל שינוי אקלימי חריף, דרום הלבנט סבל מבצורות חריפות השפיע על מפת ההתיישבות בארץ ישראל. בצפון ארץ ישראל התפתחה [[התרבות הירמוכית]] ששיאה היה בתקופה נאולית קרמית א. תרבות זו נקראת על שם אתר מרכזי שנמצא ליד נהר ה[[ירמוך]] ליד קיבוץ [[שער הגולן]]. אתר משני בחשיבותו לתרבות זו הוא אתר [[מונחתה]] מדרום ל[[כנרת]]. תרבות נוספת נמצאה ליד העיר [[לוד]] ונקראת [[תרבות יריחו IX]] או [[התרבות הלודית]]. תרבות זו נמצאה גם ב[[תלוליות בטש]] שכבות IVa+b, אתר [[יפתחאל (אתר ארכאולוגי)|יפתחאל]] ליד [[מחלף המוביל]] ועוד. יש חוקרים הטוענים שהיא בת זמנה של התרבות הירמוכית ואחרים שהיא מאוחרת לה. החלוקה לשתי התרבויות היא לפי העיטורים על כלי החרס.
 
בתקופה הנאולית קרמית ב' זוהתה תרבות בשם [[תרבות ואדי רבה]]. תרבות זאת נמצאה על ידי הארכאולוג [[יעקב קפלן]] בוואדי רבה ליד [[ראש העין]]. תרבות זאת נמצאה מתחת ל[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] כלקולית [[תלוליות ע'סול|ע'סולית]]. קפלן ו[[יוסי גרפינקל|גרפינקל]] קוראים לתקופה זו "תקופה כלקולית קדומה". תפוצת האתרים היא מ[[נחל שורק]] צפונה. האתרים שוכנים במישורים או על טראסות של אדמות סחף ליד אפיקי נחלים. חלק מהאתרים בנויים על שטח של עשרה דונמים. יסודות הבתים עשויים מאבן וצורתם ריבועית. מרבית האתרים נתגלו בלבנון, בגליל, ובבקעתוב[[בקעת הירדן]]. עבודות הקרמיקה של תרבות זו הושפעה מתרבות תל חלף שמוצאה מצפון [[מסופוטמיה]].
 
כלי ה[[חרס]] הופיעו לראשונה בארץ ישראל ב[[האלף השישי לפנה"ס|אלף השישי לפנה"ס]]. כלי החרס נוצרו באתרים שבהם נמצאו. לא נמצאו סימנים לבתי יוצר. טיבם של כלי החרס לרוב אינו מעולה. בקרמיקה הירמוכית נפוץ עיטור של רצועות זיגזג ממולאות בדגם "אידרת הדג". בתרבות יריחו IX טיפול פני השטח של הכלים שונה לחלוטין. החרסים ממורקים וצבועים בעיקר בגווני אדום כהה. הממצא המיוחד מהתרבות הירמוכית הן [[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] ה[[טין]].