שיטת הממשל בישראל – הבדלי גרסאות

במרבית שנות המדינה (וגם כיום) מוטלת הקמת הממשלה על ידי [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] על מי שהומלץ על ידי רוב הסיעות ב[[הכנסת|כנסת]]. להקמת הממשלה נדרש ראש הממשלה לקבל את אמון רוב חברי הכנסת, ולכן טבעי הדבר להקים [[קואליציה]] של מפלגות אחדות (במה שכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. עם זאת, היו מספר מקרים יוצאי דופן בהם מונו אנשים מקצועיים לתפקיד שרים ולא חברי כנסת. כמו כן, היו מקרים בהם התפטרו שרים מחברותם בכנסת, על מנת לפנות מקום לחברי כנסת בתחתית הרשימה המפלגתית שלהם. החל משנות ה-90 רוב הקואליציות היו צרות, אך פעמיים הוקמה [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]], שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת, שראשי המפלגות הגדולות (ליכוד ועבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.

 

 

==הרשות המחוקקת==