דביר (הוצאת ספרים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאות ניקיון לפי שגיאות ניקיון: אפשרויות קובץ שגויות (תג)
מ מחדש מחדש->מחדש - תיקון תקלדה בקליק
שורה 23:
 
==הוצאת "דביר"==
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מהפכת אוקטובר]] נסגרה ההוצאה ברוסיה עקב האיסור של השלטון על הוצאת ספרים בעברית מלבד ספרי קודש. איש העסקים [[אליהו פאינסון]], ממייסדי [[בית חרושת|בית החרושת]] "[[שמן תעשיות|שמן]]" הקציב סכום כסף נכבד כדי לסייע להוצאה להתבסס ב[[ברלין]] ואיפשר להוצאה להפתח מחדש מחדש ב-[[1919]], על ידי אותם אישים. במשך כחצי שנה הוציאה ההוצאה ספרים תחת השמות "מוריה" ו"דביר" ומשנת [[1920]] תחת השם "דביר" בלבד, תוך מיזוג הזכויות והנכסים של "מוריה" ב"דביר"{{הערה|{{הפועל הצעיר|[[שלמה צמח|ש. צמח]]|הודעה על ייסודה של הוצאת "דביר"|1921/06/19|02201}}}}.
 
ההבדל העיקרי בין "מוריה" ל"דביר" היה שהוצאת מוריה פנתה לתחום ספרי הלימוד והעיבודים עבור תלמידים בעוד ש"דביר" התמקדה בהוצאת יצירות שלמות לקהל הבוגר ("העם"), בתוכו בוגרי בתי הספר שהתחנכו על ספרי "מוריה". בשנת [[1923]] החל לצאת גם ה"מאסף העתי" ([[כתב עת]]) לחוכמת ישראל "דביר". הרוח החיה בהוצאה ומכתיב דרכה היה חיים נחמן ביאליק שכל ספריו יצאו ב[[הוצאת דביר]]. סופרים מובילים נוספים בהוצאה היו [[שלום אש]], [[י"ל פרץ]], [[י"ד ברקוביץ']], [[דוד פרישמן]], [[גרשון שופמן]] ועוד. המשוררים הבולטים היו [[שאול טשרניחובסקי]], [[זלמן שניאור]] ועוד. בנוסף הוציאה ההוצאה סדרות ספרים על [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של עם ישראל]] בעריכת [[שמעון דובנוב]].