ז'ורז' קיווייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏המחלוקת עם לאמארק: תקלדה, פונקציונאלי ⟸ פונקציונלי
פרוקי רגליים ==> פרוקי-רגליים
שורה 38:
קיווייה דחה אפוא כל תאוריה של התפתחות או אבולוציה. כל שינוי, לדעתו, יפר את האיזון שבין חלקי הגוף השונים וכתוצאה מכך אותו הגוף לא יהיה מסוגל עוד לתפקד. מכיוון שמערכת הפעולה של הגוף היא כה מושלמת ורציונלית, האמין קיווייה כי ניתן לשחזר אורגניזמים שונים אף אם אין בידינו אלא רק מקצת משרידיהם, זאת בהתבסס על הנחות מושכלות והגיוניות לגבי הדרך בה הם "עבדו" בעבר הרחוק. ואכן, הוא הצליח בשחזור מדויק להפליא של מאובנים שונים. הוא גילה זנים רבים של יונקים כגון [[עצלן קרקע|העצלן הענק]] וחיות אחרות שנכחדו, ובכך חיזק את השערותיו שטענו כי מאובנים שייכים לזנים שנכחדו לפני זמן רב. קיווייה סבר שבשל המקריות הגאוגרפית של הקטסטרופות שפקדו את כדור הארץ בעבר, ייתכן שיימצאו בעלי חיים שנחשבו כנכחדים באזורים שעדיין לא נחקרו בזמנו.
 
בשנת 1812 ביצע קיווייה חלוקה של בעלי החיים לארבע קבוצות שונות: [[חולייתנים]], [[פרוקי -רגליים]], [[רכיכות]] ו[[צורבים]]. הוא חקר את המבנה האנטומי של כל אחת מהקבוצות הללו והגיע למסקנה שהן נבדלות אחת מהשנייה בצורה משמעותית. כל דמיון שהיה עלול להימצא בין סוג אחד לשני ייחס קיווייה לפונקציות שהיו משותפות לשני סוגי החיות ולא, כדרך מתנגדיו, לתהליך אבולוציוני שמקורו באב קדמון משותף. גישה זו הביאה אותו לוויכוחים פילוסופיים עם עמיתים כסנט-אילר, [[ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|בופון]] ומעל הכל [[ז'אן-בטיסט דה לאמארק|לאמארק]].
 
בשנת 1817 הוא פרסם את ספרו "חיבור על התאוריה של הארץ" בו ניסה לקשר בין תופעות גאולוגיות לבין הכתוב במקרא, באופן שהיה שמרני יחסית. בחיבור זה הוא הביא כדוגמה את שכבות הקרקע השונות והדגים כיצד ניתוח שלהן מצביע על כך שבעבר חיו על פני היבשה חיות ימיות. זה הוביל אותו למסקנה כי בתקופה מסוימת של ההיסטוריה האדמה הייתה מכוסה במים, מה שמעיד, לדעתו, על נכונות תאוריית הקטסטרופיזם שנדונה לעיל.