רמת גן – הבדלי גרסאות

נתוני האוכלוסייה נלקחו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2017/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94אוכלוסייה-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99ומרכיבי-%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9Cגידול-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9Dביישובים-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dובאזורים-%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9Dסטטיסטיים-2017.aspx|הכותב=|כותרת=אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים|אתר=|תאריך=}}</ref> ונכונים לשנת 2018.

מרכז רמת גן מורכב משתי הגבעות הקרויות הר שאול מחד והר אברהם מנגד, שביניהם העמק בו עוברים הרחובות ביאליק והרצל. על הר שאול (על שם [[שאול טשרניחובסקי]]) שכן גן הנשיאים שנחנך ב-1937 ושהיה מוכר כ"גן הקופים". בגן זה הייתה [[פינת חי]] זעירה עם כלובי קופים ששעשעה דורות של ילדים בעיר. אדמת ההר נחשבה לאדמה נחותה וקשה לעיבוד בקרב ראשוני רמת גן. בפסגת ההר עמד צריף בית הספר הראשון עד שרוח עזה גלגלה אותו במורד לכיוון רחוב ביאליק. ואכן, למטה בעמק ברחוב ביאליק מול בית העירייה נבנה מבנה הקבע לבית הספר הראשון בעיר. באותו המקום שכן בהמשך בית המשפט של רמת גן עד שעלה באש. מתחם העירייה הוותיק נותר במקומו ובחזיתו שעון פרחים המהווה אחד מסמלי העיר. רחוב ביאליק נמתח בין שכונת תל בנימין ומבנהו ההיסטורי של [[קולנוע רמה]] לבין כיכר כופר היישוב שזכתה לשמה הלא רשמי בשל משרדי [[כופר היישוב]] ששכנו בה. עוד ברחוב בית הדואר הישן, פינת זיכרון לשוטרת [[רצח השוטרת יונה קוממי|יונה קוממי]] שנפלה על משמרתה, בית ויטמן ובית פורת הוותיקים והייחודיים ועוד מבני [[באוהאוס]]. במקביל לרחוב ביאליק נמתח רחוב הרצל וביניהם שכנו חלקות גדולות של ראשוני רמת גן אשר את מקומם תפשו בתי דירות. בין הרחובות הרצל וביאליק בחלקם הצפון מערבי עוברות [[שדרות הילד]] השלוות המקשרות בין גן המלך דוד לבין כיכר רמב"ם המוכרת גם ככיכר 'אורדע'. שתילת גן זה בגלגולו הראשון כגן המלך ג'ורג' החלה בשנת 1928. הגן רחב הידיים נחנך באופן רשמי רק ביוני 1935 אך לא הוכר רשמית עד לקום המדינה, אז שונה שמו לגן המלך דוד. ב[[שדרותבשדרות הילד]] נמצא [[בית האופה]], אשר שימש כמאפיה בתקופת היישוב, ובו נולד הילד הראשון ברמת גן (יהודה גלילי). מהגן מוליכות [[שדרות הילד]] המוצלות ל[[כיכר רמב"ם]]. בכיכר שוכן בית הכנסת הגדול וממולו מבנה [[קולנוע אורדע|הקולנוע הוותיק 'אורדע']], בתים [[הסגנון הבינלאומי|בסגנון הבינלאומי]] הראויים לשימור ופסל של [[חיים נחמן ביאליק]] (המשורר הלאומי שהתגורר בעיר בשנת חייו האחרונה) שהחליף בשנת [[2006]] מזרקה ותיקה.

שכונת הבילויים, שמכונה גם "קסם" נמצאת בדרום העיר ומשתרעת מרחוב הירדן במזרח לרחוב עוזיאל במערב, ומפנחס רוטנברג בצפון לאלוף שדה בדרום. השכונה קרויה על שם בית הקולנוע 'קסם' ששכן בה בעבר ברחוב הירדן 94. במתחם השכונה בית ספר יסודי "הבילויים" (נבנה ב-1963), אשכול גני-ילדים, שני בתי כנסת (אחד מהם תוכנן על ידי [[יעקב נטל]]), מתנ"ס ויצ"ו מיאמי ביץ' (בית לזרוס) ומועדון נוער. בדרום מערב השכונה קיים ריכוז של תושבים דתיים. בדרום מזרח השכונה, בפינת רחוב הבילויים-הירדן ישנו מרכז מסחרי. מרכז מסחרי קטן נוסף נמצא ברחוב שרה אהרונסון. במפות ישנות של רמת גן אזור הבילויים מצוין כשני אזורים נפרדים: שיכון הפרוגרסיבים ושכונת קריית-גן. השכונה מונה כ-7,400 תושבים.

קריית בורוכוב הוקמה כשכונה נפרדת דרומית לרמת יצחק. בשל אפיונה הפוליטי הסוציאליסטי התנהל ויכוח נוקב אודות הצטרפותה לר"ג הבורגנית ורק ב-1945 סופחה לרמת-גן. בקריית בורוכוב הוקם ב-1981 גן הזהירות בדרכים על שם חיים לנדאו בגן חיים היו כל התמרורים וגם היו רמזורים. בכל בתי הספר ברמת גן לקחו את התלמידים כל שנה ללמוד על זהירות בדרכים בגן חיים. בגן חיים על חוקי התנועה איך לעבור במעברי חצייה ובסוף כל לימוד נותנים שעה של רכיבה על אופניים. גן חיים נסגר ב-2007 ובמקום נבנה מגרש חנייה לתושבי השכונה.

בשנת 1972 הוקמה מצפון ל[[תל השומר]] שכונת קריית קריניצי שאוכלסה במהרה על ידי משפחות עובדי בית החולים תל השומר ו[[אוניברסיטת בר-אילן]] הסמוכה. השכונה מאופיינת בשטחים ירוקים נרחבים. השכונה מונה כ-4,000 תושבים.

לנוכח התנגדותה על עיריית רמת גן להענקת מעמד סטטוטורי של ועד עירוני ליישוב, הפכה רמת אפעל, בחודש פברואר 2008, לשכונה מן המנין של העיר רמת גן, בדומה לשכונות קריית קריניצי ורמת חן הסמוכות, כאשר כפר אז"ר שמר על מעמדו כ[[מושב עובדים]] בתחום השיפוט של העירייה. בשכונה גרים כ-3,200 תושבים.

בעשורים האחרונים זכתה השכונה לתנופת שיקום ושיפור: בתים חדשים ומרווחים נבנו בסמיכות לפארק הלאומי והוקמו מרכזי [[חינוך]] וחברה, כמו מתנ"ס לנוער ולתלמיד המציע, בין היתר, לימודי נגינה, ספרייה עירונית פעילה, שבט צופים ומרכז לקהילה הבוגרת. בשכונה גרים כ-6,000 תושבים.

במרכז השכונה נמצאת "כיכר עוזי חיטמן" (לפני כן נקראה בשם כיכר השושנים) על שם [[עוזי חיטמן]], [[זמר]], [[מלחין]] ו[[פזמונאי]] שהיה תושב רמת גן ויושב קבע בכיכר. בשכונה מתגוררים כ-7,000 תושבים.

היא משתרעת בין דרך נגבה ורחוב המלך יוסף בדרום לרחוב חיבת ציון והעיר בני ברק בצפון, ומ[[רחוב חזון איש (בני ברק)|רחוב חזון איש]] במזרח לרחוב בן-גוריון במערב. לפי גבולות אלה בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.

את השכונה חוצה הרחוב המרכזי שדרות ירושלים. בשכונה בית כנסת גדול, שני בתי ספר יסודיים: "מורדי הגטאות" ו"עליות", שבט תנועת הנוער הצופים, שני מתנ"סים קטנים, [[בריכת שחייה]] ואולם ספורט גדול. כמו כן, נמצא בשכונה תיאטרון רמת גן, הספרייה העירונית המרכזית, בית הספר לאומנויות הבמה "[[בית צבי]]" ובית יד לבנים. ברחוב 'צל הגבעה' בשכונה נמצא "[[בית הספירלה]]"{{הערה|{{הארץ|שני שילה|בית משוגעים|1.1433108|10 באוגוסט 2007}}}} המיוחד של האדריכל [[צבי הקר]].

שכונת מרום נווה הוקמה על שטחו של פרדס מרגושס, אחרון פרדסיה ההיסטוריים של רמת גן. בשולי השכונה ניתן עדיין להבחין בשדרות הברושים שתחמו בעבר את הפרדס. במרכז השכונה פארק המשתרע על כ-40 דונם, ובמרכזו מזרקה ונחל מלאכותי. ממרומי הפארק תצפית יפה. הפארק, הקרוי "פארק דוד" ע"ש מ"מ ראש עיריית רמת גן דוד מלמדוביץ, מוביל אל כיכר מרכזית ואל מרכז מסחרי הכולל את "קניון מרום". הפארק מוקף מכל עבריו בבניינים רבי קומות. במרכז הפארק הושארה חלקה של עצי תפוז לזכר פרדס מרגושס שסיפק עבודה לראשוני רמת גן. את השכונה החלו לבנות בשנות ה-80 ורק ב-[[2012]] הושלם הבניין האחרון. בשכונה מתגוררים כ-4,800 תושבים.

רמת עמידר הוקמה בעת קליטת גל העלייה ב-[[1949]] על ידי [[הסוכנות היהודית]] ב[[שטח גלילי]] שהוקצה לחברת [[עמידר]] לשם כך. בשנת [[1950]] סופחה השכונה לרמת גן. שכונה זו קלטה עולים מארצות המזרח ומבולגריה. במשך שנים לא נחשבה לשכונה מובילה אך בשנים האחרונות עם [[הזדקנות האוכלוסייה]] הוותיקה והרחבת [[היתר בנייה|היתרי הבניה]] מושכת אליה אוכלוסייה מבוססת יותר ואט אט משנה פניה. אחרי [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ,]] הוקמה בשכונה [[ישיבת ההסדר רמת גן]] ובעקבותיה התיישבו בשכונה משפחות רבות מבוגרי הישיבה ומידידיה, ובכך נוסף לשכונה צביון דתי. בשכונה מתגוררים כ-8,000 תושבים.

בשיכון ותיקים מצויים בית הצנחן, בריכת המרגנית, מועדון ספיב"ק ומרכז איל"ן, מרכז הטניס, בית הספר היסודי "ניצנים" ובית הספר התיכון '[[אהל שם (בית ספר)|אהל שם]]', שבט [[הצופים העבריים|צופי]] "הירקון" המונה כ-1200 חניכים מבתי הספר הסמוכים לשיכון, בית הצייר [[אהרון כהנא]], בית הסופר אב"א אחימאיר "בית אבא", וסניף [[בני עקיבא]]. בסמוך ממוקמים: אתר [[שבע טחנות]] היושב על ציר נחל הירקון, יער [[ראש ציפור]], [[תל נפוליאון]] והחווה החקלאית [[החווה|תלמי אביב]]; אשר מצויים כולם בשטח השיפוט של העיר תל אביב. בשכונה מתגוררים כ-4,800 תושבים.

שכונת הגפן (בעבר כונתה: שכונת הוואדי) הוקמה על אדמת הפרדסים של שלושת האחים גפן: צבי, מרדכי ואליעזר. שוכנת במרובע הרחובות ז'בוטינסקי, ביאליק, אבא הלל והמבדיל. סופחה לרמת-גן ב-[[30 בדצמבר]] [[1943]]. ב-[[1945]] עיריית רמת גן הקימה את "בית הגאולים" בשכונה שהיווה [[מעברה|מעברת]] קליטה ל-19 ממשפחות פליטי המלחמה מ[[אירופה]]. בשנות ה-80, שמה שונה לשכונת הגפן. בתי הספר גאולים והגבעה ששכנו בשכונה אוחדו בשנת [[1990]] לבית הספר "גבעולים". כיום עוד ניתן למצוא בשכונה עצי תפוזים מימי הפרדס ובארות שנחפרו כדי לספק מי השקיה. בשכונה מתגוררים כ-7,000 תושבים.

בני נחלת גנים היו מעורבים בפעילות המחתרות השונות ועסקו בהגנת היישוב היהודי, אחדים מהם שירתו במשטרת המנדט הבריטי כחפרפרות והיו שהתנדבו לבריגדה העברית ([[הבריגדה היהודית]]) של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה כדי להלחםלהילחם בנאצים. ה[[סליק]] המרכזי של [[ההגנה]] ברמת גן שכן במרתף בית החרושת לשוקולד צ.ד. שבנחלת גנים. בני השכונה השתתפו כמו גם בני יישובים אחרים בפעולות מחתרתיות במטרה לסיים את השלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ומקצתם נתפסו במהלך פעולותיהם ונשלחו למחנות הגליה באפריקה (לוחם האצ"ל חיים גרינר וחבריו מיישובים אחרים). קציני המודיעין הבריטים שהיו מבקרים בביתו של מוכתר השכונה מנחם יצחק (אלתר) לוין חשדו אך לא יכלו להוכיח שבית המוכתר משמש כבסיס של ההגנה ומתנהלת בו פעילות תיאום בין המחתרות השונות. השיא של פעולות המחתרת בשכונה היה [[ההתקפה על משטרת רמת גן]] שבוצעה על ידי האצ"ל ב־[[23 באפריל]] [[1946]] על משטרה הבריטית שבשכונה (שנבנתה בסגנון [[מצודות טגארט]], היום משטרת ר"ג) שבה נתפס דב גרונר ואחר כך הוצא להורג על ידי הבריטים ב-[[16 באפריל]] 1947. כיום מונצח זכרם של דב גרונר וחבריו הלוחמים במצבת גור האריות הנילחם באריה הגדול (המייצג את שלטון המנדט הבריטי) בכיכר דב גרונר שבצומת הרחובות רש"י וזבוטינסקי מול משטרת רמת גן.

שכונת הלל (סופחה לרמת-גן ב-[[30 בדצמבר]] [[1943]]) קרויה על שם הלל לב, בנם של ליזה ואברהם לב שהיו מראשוני המתיישבים בשכונה, אשר נהרג ב[[תאונת דרכים]], ברכבו על אופניו. במרכזה "הר הארנבות". גבעת [[כורכר]] מוארכת אשר חורשת אורנים ניטעה על פסגתה. זכתה לכנויה על ידי ילדי ר"ג בשנות הארבעים והחמישים אשר נהגו לשחק בה. עם הקמת שבט צופי ר"ג בשנת 1944 שימשה לפעילות מחנאית. במרכז השכונה קריית חינוך ובה בתי הספר "הלל", "יבנה" ו"קרני הראם" ולידם [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה]]. על הגבעה שקוצצה מכל צדדיה עד שכמעט ואינה ניכרת נבנה ב-[[1965]] בית [[מגן דוד אדום]] של רמת גן. שכונה זו שימשה משכן לשגרירויות רבות בעשורים הראשונים למדינה. בשכונה מתגוררים כ-6,000 תושבים.

הוקמה ב-[[15 בספטמבר]] [[1949]] על שטח בן 13 דונם בצמוד לתל בנימין על ידי הבעלים של מפעל עלית, [[אליהו פרומצ'נקו]], לטובת עובדי המפעל. השכונה הוקמה על שטחו של [[החווה|פרדס גולדברג]] ששכן במקום ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. השכונה מתאפיינת בשטחי ציבור וגינות רבות. בשכונה מכללת שנקר להנדסה ועיצוב. בשכונה מתגוררים כ-4,800 תושבים.