הבדלים בין גרסאות בדף "היקש"

נוספו 24 בתים ,  לפני שנה
בתיקון מס' 1 לחוק, ס"ח תשע"ח מס' 2715 מיום 2.5.2018 עמ' 638 (ה"ח 717) שונו המילים "מורשת ישראל" ל"המשפט העברי ומורשת ישראל".
(הגהה)
(בתיקון מס' 1 לחוק, ס"ח תשע"ח מס' 2715 מיום 2.5.2018 עמ' 638 (ה"ח 717) שונו המילים "מורשת ישראל" ל"המשפט העברי ומורשת ישראל".)
 
לדין הישראלי ארבעה מקורות משפטיים, דהיינו יסודות הכשירים לשמש בסיס לנורמות משפטיות. ארבעה מקורות אלו זכו להכרה בפסיקה, ורוכזו באופן רשמי ב[[חוק יסודות המשפט]]. חוק זה מתווה את המקומות אליהם על השופט לפנות במענה לשאלה משפטית.
מקורות הדין הם ה[[חקיקה]] (ראשית ומשנה), ה[[פסק דין|פסיקה]] (פסקי [[בית המשפט העליון]] כתקדימים מחייבים, הפסקים המחוזיים כמנחים), ההיקש ועקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשתהמשפט העברי ומורשת ישראל.
 
ההיקש כמקור המשפטי השלישי מתיר לשופט לפנות למקרים משפטיים אחרים בעלי דמיון עובדתי או לוגי ולחלץ מהם את המדיניות השיפוטית הראויה. שימוש בהיקש מאוחר לשימוש בתקדים. שימוש בתקדים אפשרי כאשר בפסק דין המהווה תקדים מחייב עולה שאלה משפטית זהה לזו המתעוררת בפסק הדין שבו דנים. בהיקש להבדיל מתעוררת שאלה משפטית שונה, אך קווי הדמיון בין פסק זה לפסק שממנו מקישים, מאפשרים להפיק תשובה משפטית ראויה, המשתלבת במדיניות המשפטית הנוהגת.
7

עריכות