פרסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים)
אשורית ==> אכדית
שורה 10:
הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות '''פרס''' ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי [[ממלכת פרס]] וכך נקלט בלשונות [[אירופה]] והיה מקובל באופן רשמי עד שנת [[1935]]. זאת למרות שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. בשנת [[1935]] דרש ה[[שאה]] האיראני [[רזא ח'אן]] מכל [[מדינות המערב]] לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ ה[[ארים]]. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו [[דריווש הראשון]], בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי [[ממלכת פרס]] שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו ה[[אווסטה]], שפירושו: גאה ומכובד.
 
השם "פרס" הגיע אל היוונית בצורה "פרסיס" (Persis בתעתיק לטיני), ומקורו, ככל הנראה, בשפה ה[[אכדית|אשורית]] ([[ניב (סיווג שפה)|ניב]] מאוחר של [[אכדית]]), או כמינוח ל[[פרספוליס]] שהייתה עיר מרכזית ב[[האימפריה הפרסית|אימפריה הפרסית]]. הפרסים מוזכרים בכתובת אשורית משנת [[834]] לפני הספירה, שבה מופיע הביטוי "[[ממלכת פרס|פרס]] ו[[מדי]]" (Parsua, Muddai בתעתיק בלשני), שתי הממלכות העיקריות שהרכיבו את [[האימפריה הפרסית]]. ב[[תנ"ך]] מופיע הביטוי "מלך פרס", בהתייחס למלכים [[כורש]] ו[[דריווש הראשון|דריווש]], ב[[ספר דניאל]] (פרק י', פסוק א'), ב[[ספר עזרא]] (פרק ד', פסוק ג'), ובמקומות נוספים. הביטוי "[[ממלכת פרס|פרס]] ו[[מדי]]" מופיע ב[[מגילת אסתר]] (פרק א', פסוק ג').
 
עד היום שורר בלבול בין המונח "פרסים", שהיוו את המנהיגים של [[האימפריה הפרסית]] לבין המונח "איראנים". מקובל להתייחס לדוברי השפה הפרסית ולכל מי שאימץ את השפה הפרסית ואת תרבותה כאל "פרסים", אולם פרסית היא רק שפה אחת מבין קבוצה של שפות קרובות המכונות [[שפות איראניות]], והפרסים הם תת-קבוצה בתוך קבוצת האיראנים. כיוון שהמדינה שבה מרוכזים מרבית הפרסים נקראת "איראן", רוב הפרסים מכונים "איראנים" גם בשל מעמדם המדיני כאזרחי איראן.