קורווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 66:
בנסיכויות הרומניות הקורווה נקרא clacă (קלאקה). בעיני [[קארל מארקס]] הקורווה בנסיכויות הרומנית בתקופה המודרנית היו מעין צורה [[קפיטליזם|טרום-קפיטליסטית]] של שעות עבודה נוספת כפויה. בנוסף לעבודה להבטחת קיומו היה על האיכר הרומני לבצע עבודות נוספות עבור הבויאר, בעל האחוזה.
לפי [[התקנון האורגני]], קודקס הטרום-חוקתי של [[ולאכיה]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]], האיכר הצמית היה חייב לבויאר 14 ימי עבודה בשנה, אולם בפועל היה מדובר ב-42 יום, כיוון שיום עבודה נחשב הזמן הדרוש לאספקת התפוקה היומית הממוצעת והיקף תפוקה זו נקבע לפי מכסות גבוהות מאוד{{הערה| 1967 Karl Marx עמ' 228}}. הסעיפים לגבי הקורווה היה אמור לבטל את משטר הצמיתות אבל לא השיג יעד זה.
בשנת [[1864]] בימי השליט נסיכות רומניה (הנסיכויות הרומניות המאוחדות לשעבר) [[אלכסנדרו יואן קוזה]] יושמה [[רפורמה אגררית]] שביטלה את הקורווה והפכה את האיכרים לבעלי אדמה חופשיים. בעלי אחוזות היו זכאים לפיצוי ששולם מתוך קרן שהאיכרים נדרשו להפריש כספים אליה למשך 15 שנים. בנוסף האיכרים היו צריכים לקנות את האדמה שחולשהשחולקה להם, אמנם במחיר מתחת לערך בשוק. חובות אלה עדיין דחפו את האיכרים לחיים של חצי-צמיתים.
 
===האימפריה העות'מאנית וטורקיה המודרנית===