נגמ"ש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
'''נגמ"ש''' ([[ראשי תיבות]] של '''נושא גייסות משוריין''' או '''נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת מְשֻׁרְיֶנֶת'''{{הערה|לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980)}}) הוא [[רכב קרבי משוריין]] (רק"מ), שמטרתו העיקרית היא תובלה ממוגנת של כוחות אל ובחזרה משדה הקרב. ב[[עברית]], המונח נגמ"ש ציין את רוב הרקמ"ים הזחליים שאינם [[טנק]]ים או [[תותח מתנייע|תומ"תים]] (אך במקרים רבים מבוססים על [[תובה|תובת]] נגמ"ש) וב[[סלנג צה"לי|צה"לית]] משמש גם כשם נרדף ל-[[M-113]]. לנגמ"ש [[גלגל]]י קל מקובל לקרוא [[שיריונית]]. [[נגמ"ש לחימה|נגמ"ש הלחימה]], שהופיע לקראת סוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], משלב יכולת נשיאת גייסות של נגמ"ש, עם חימוש ועוצמת אש כשל [[טנק קל]], מחליף מאז את הנגמ"ש, כשהוא מוסיף לרשימת המשימות של הכלי לחימה משמעותית בשדה הקרב, באופן אורגני מלא עם [[חיל רגלים|יחידות הרגלים]] אותם הוא מוביל{{הערה|לנגמ"ש לחימה כוח אש שמשתווה לזה של טנק קל}}. נגמשים ייעודיים נוספים הם [[נגמ"ש פיקוד|נגמ"שי פיקוד]], נגמשי נ"ט, ציוד עבירות כגון גשרים ואסדות, רפואה ופינוי, חוליה טכנית, נשיאת חימוש ארטילרי, ומשימות נוספות.
 
== היסטוריה והתפתחות הנדסית ==
שורה 7:
נגמ"שים הופיעו לראשונה בסוף [[מלחמת העולם הראשונה]] אך במינון דליל. ב[[מלחמת העולם השנייה]] רוב התעבורה הלוגיסטית נעשתה באמצעות [[משאית|משאיות]], [[רכב שטח|ג'יפים]] וזחל"מים ([[זחל"ם]] = זחלי למחצה) שיתרונם במהירות אך היו חסרי מיגון מספק.
 
מטרותיו המקוריות של הנגמ"ש הייתה תובלת הכוח בסביבה עוינת כאשר יש חשש למארבי [[צליפה|צלפים]], ירי [[נשק קל|נק"ל]], רסיסי [[ארטילריה]] ומטענים קלים. הנגמ"ש היה מצויד במנוע שעוצמתו כזו של [[אוטובוס]] עירוני ויכול היה לשאת בין 10–12 חיילים על ציודם האישי, בנוסף לצוות המתפעל, ציוד הנגמ"ש והמיגון. הנגמ"ש היה ממוגן בלוחות מתכת עבים ונשא חימוש קל - בדרך כלל מספר [[מקלע]]ים. כדי לאפשר לנגמ"ש תנועה מהירה ויכולת ציפה, מיגון הנגמ"ש היה קל במתכוון, ונועד להגן על הצוות בעיקר מפני ירי [[נשק קל]] ו[[רסס|רסיסים]] בלבד. יכולתו להגן מפני נשק [[נ"ט]] הייתה מועטת.
גם לנגמ"ש [[M-113]] האמריקאי וגם לנגמ"ש הרוסי [[BMP-1]] יכולת [[כלי רכב אמפיבי|אמפיבית]] מלאה, כאשר ההנעה במים נעשית ללא כל עזרים חיצוניים, אלא באמצעות תנועת הזחלים בלבד.
 
שורה 18:
בעקבות תפוצתו הנרחבת של ה-[[רקטות נ"ט|RPG]] ([[מטול רקטות נגד טנקים]]) והגידול ב[[לוחמה בשטח בנוי|קרבות בשטח בנוי]], הוגבר הצורך לשפר את המיגון של הנגמ"ש כדי להגן על אנשי הצוות מ[[מטען חלול|מטענים חלולים]], [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] ו[[מוקש]]ים מאולתרים. התוצאה הייתה פיתוח נגמ"שים כבדים ('''נגמ"כ'''ים) כמו ה[[אכזרית]], ה[[נמ"ר]] וה[[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"שים מבוססי שוט]] (כגון ה[[נגמחון]] וה[[נקפדון]]) הישראלים, וה[[בראדלי]] האמריקני.
 
ה[[בראדלי]] וה[[נמ"ר]], בניגוד לנגמ"ש הקלאסי, משמשים גם כ"[[נגמ"ש לחימה]]" (IFV) - כלי שייעודו העיקרי לא רק הובלת חי"ר אלא מתן פלטפורמת לחימה לחיילים שבתוכו, כך שיוכלו להילחם מבלי לצאת החוצה. בבראדלי ישנו [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]] החמוש ב[[תותח אוטומטי]] 30 מ"מ וכוורת ל-2 [[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] או [[נ"מ|טילי נ"מ]]. ואילו ב[[נמבנמ]] מותקנת עמדת נשק "[[קטלנית (אמצעי לחימה)|קטלנית]]" המתופעלת מתוך הכלי החמושה ב[[מקלע|מקלע כבד]] [[M2 בראונינג|בראונינג 0.5]] (ב[[קליבר]] [[12.7x99 מ"מ נאט"ו]]) או ב[[מקל"ר]] 40 מ"מ.
 
== דגמי נגמ"שים מהארץ והעולם ==