מגילת תענית – הבדלי גרסאות

! רשימת המועדים{{ביאור|נוסח המגילה מובא פה על פי כתב יד פרמה של המגילה, עם הערות על שינויי נוסח משמעותיים}} !! תרגום המגילה !! זיהוי המאורע{{ביאור|בטור זה יובאו בזיהויים המקובלים במחקר של המאורעות לזכרם נקבעו המועדים. זיהויים פחות מקובלים יובאו בהערות. שימו לב, שלפני רוב החוקרים עמד רק נוסח הכלאיים של הסכוילון, ולכן כשכתוב "כהסבר הסכוליון", הכוונה לנוסח הכלאיים.}}

*{{עוגן|כלילאי}}מרבית החוקרים דחו את הסבר הסכוליון, ופירשו שמדובר בביטול מיסי הכתר שהטילו היוונים. ישנן כמה הצעות לזיהוי ביטול המיסים בעקבותיו נקבע המועד, אולם ההצעה המקובלת היא ביטול המיסים בידי [[דמטריוס השני]] בתקופת [[שמעון התרסי]], כמתואר בספר מקבים.{{הערה|שם=מקבים א יג לד–מ|[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יג|פרק יג}} פסוקים לד–מ}}{{ביאור|הסברים אפשריים אחרים הם אירועים נוספים של ביטול מיסים המופיעים בספרי המקבים: הצעה לביטול המיסים על ידי [[דמטריוס הראשון]] שנשלחה ל[[יונתן הוופסי]],{{הערה|מופיעה ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א י|פרק י}} פסוקים כב–מה}} הצעה שנדחתה על ידי יונתן; ביטול מס על ידי [[דמטריוס השני]] בתמורה לויתורו של [[יונתן הוופסי]] על כיבוש [[החקרא]];{{הערה|מופיע ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יא|פרק יא}} פסוקים כט–לז}} מכתבו של [[אנטיוכוס השביעי]] אל [[שמעון התרסי]] בו הוא מצהיר על אישרור הפטורים שנתנו ליהודים לפניו.{{הערה|מופיע ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יג|פרק יג}} פסוקים א–ט}}{{הערה|שם=רוב כלילאי|המפל עמודים 127–128, ורד נעם, עמוד 191.}}}}{{הערה|שם=רובהמפל כלילאיעמודים 127–128; ורד נעם, עמוד 191;[[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', ירושלים:אחיאסף תש"י, כרך ג, עמוד 69}}

* כיבוש [[בית צור]]{{ביאור|את הקישור בין "מגדל צור" ל"בית צור" הסביר [[בצלאל בר כוכבא]], ששמעון לא כבש את הישוב בית צור, אלא את המבצר היווני הסמוך אליו.{{הערה|[[בצלאל בר כוכבא]], '''מלחמות החשמונאים: ימי יהודה המקבי''', ירושלים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון, תשמ"א, עמוד 222 הערה 22}}}} בידי [[שמעון התרסי]].{{הערה|כמתואר ב[[מקבים א]] {{ויקיטקסט|ספר המקבים א יא|פרק יא}} פסוק סו}} שיטה זו מבוססת על כך שכיבושו של מגדל שרשן לא היה חלק משמעותית בכיבושיו של ינאי, ושאין ידיעות היסטוריות חשיבות שייוחסה לעיר בתקופת החשמונאים.{{הערה|[[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, עמוד טז; בן ציון לוריא עמוד 117–118; [[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', ירושלים:אחיאסף תש"י, כרך ג, עמוד 62, שהציע זאת כ"אפשר" <!-- החוקרים המופיעים אצל נעם מביקורת הנוסח הערה 94 --> }}{{ביאור|הצעה נוספת היא לזהות את מגדל צר עם [[מצודת אנטוניה]], שבמקום בו היא ישבה היה בעבר מגדל בשם "מגדל סטרטון", ואת הכיבוש המוזכר במגילה עם הריסת החיבור בין האנטוניה להר הבית בתחילת המרד הגדול, דבר שמנע מ[[פלורוס]] להשתלט על המקדש ולבזוז אותו.{{הערה|אירוע המתואר ב[[מלחמת היהודים]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/milhamot/milhamot08.pdf ספר שני, טו ה]}}<!--{{הערה|O . Oppenheim , 'Geographische Skizze ' , MGWJ , 9 ( 1 860 ) , pp . 198-200 , 226-229 ; צייטלין 91–93}}-->}}

על פי המסורת, כתיבת המגילה נעשתה בידי [[חנניה בן חזקיה]],{{הערה|שם=שבת יג:}} או בידי בנו, [[רבי אלעזר בן חנניה]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית יב#סיום|הסכוליון על משפט הסיום של המגילה}} על פי נוסח פרמה. בנוסח אוקספורד השם הוא "חנניה בן חזקיה", כמו בגמרא.}}{{ביאור|מסורת נוספת מייחסת את כתיבת המגילה ל"זקני בית הלל ובית שמאי", אולם מסורת זו מפוקפקת מבחינה מדעית, וככל הנראה מבוססת על שילוב של המסורות על בני משפחת בן גוריון, עם הסיפור על הכינוס שאירע בעליית ביתם.{{הערה|[[הלכות גדולות]] (הלכות סופרים עמוד תרפ"ד במהדורת [[מכון ירושלים]]; [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20246&st=מגילת+תענית&pgnum=368 הלכות קדשים עמוד 335] במהדורת [[עזריאל הילדסהיימר]]); וראו על ערכה ההיסטורי אצל ורד נעם, עמודים 383–385; עדו המפל עמוד 81}}}} בכדי לתרץ את הסתירה בין המקורות היו שהציעו להסביר שחנניה התחיל בכתיבת המגילה, ואלעזר חתם אותה,{{הערה|כך למשל הציעו: נתן דוד רבינוביץ, '''בינו שנות דור ודור''', פלדהיים ירושלים תשמ"ה, עמודים מה–מו; {{היברובוקס|יהודה לייב מקאשרטין|מגילת תענית עם פירוש תוספות חדשים|33154|דפוס דיהרנפורט תק"ע דף טז עמוד ב, בדיבור המתחיל "ומי כתב"|עמוד=32|ללא}} <!--והמקורות המובאים שם בהערה 40--> }} והיו שהגיהו את הנוסח וקבעו שבכל המקומות יש לגרוס אלעזר בן חנניה. משפחת חנניה בן חזקיה בן-גוריון מוזכרת בכמה מקומות בתלמוד, כשהעיקרי שבהם הוא בתיאור הכינוס לגזירת [[שמונה עשר דבר]], שהתקיים בעלייתו של חנניה בן חזקיה. בכינוס השתתפו תלמידי בית שמאי ובית הלל, שפעלו במאה האחרונה לפני הספירה, כך שהזיהוי על פי המסורת מוביל לתקופה זו. היו שהציעו לצמצם את הזיהוי בצורה ממוקדת יותר, וזיהו את אלעזר בן חנניה כותב המגילה עם [[אלעזר בן חנניה]] המוכר מספרי [[יוסף בן מתיתיהו]] כמנהיג של אחת מקבוצות ה[[קנאים (בית שני)|קנאים]].{{הערה|הרעיון הועלה על ידי [[צבי גרץ]], בספרו [[דברי ימי ישראל]] <!--חלק ג עמודים 805–813 במהדורה הגרמנית, חלק ב עמודים 92–93 במהדורה העברית, בהערה-->}} לשיטתם, הוא כתב את המגילה {{ציטוטון|על מנת להפיח עוז וגבורה בקרב בני עמו... לחזק את ידי המורדים בהעלותו על נס את הנצחונות המפוארים של בני החשמונאים על אויביהם.}}{{הערה|הציטוט מתוך עבודתו של המפל עמוד 82; וראו גם: [[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', ירושלים:אחיאסף תשי"ט, כרך ה, עמוד 134, 169}} אולם זיהוי זה מבוסס על השערות רבות, ולא נתקבל במחקר,{{הערה|ראו למשל את דחייתו של נתן דוד רבינוביץ להצעתו של גרץ בספר '''בינו שנות דור ודור''', פלדהיים ירושלים תשמ"ה, עמודים לה–מו; וראו את דברי [[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, ציון י, עמודים 246 - קכד, ואת דברי ורד נעם, מבואות, עמוד 192}} והדעה העיקרית היא שאין דרך לקבוע מתי בדיוק פעלו בני משפחת בן-גוריון.{{הערה|המפל עמוד 83; ורד נעם עמודים 334–336}}