המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות

מדברי [[יוסף בן מתתיהו]] נראה לכאורה כי תכנון מערכה זו של מיטוט אנטוניה וסלילת הדרך להר הבית היה ביום [[י"ז בתמוז]], יום שבו הופסקה הקרבת [[קורבן התמיד]];{{הערה|[[מלחמת היהודים]], ספר שישי, פרק ב, פסקה א, סעיף 93–94. ואם כן סיום המלאכה, שארכה שבעה ימים, היה בכ"ג בתמוז. ראו אצל ישראל שצמן, בהערתו על מלחמות היהודים בתרגום אולמן, ספר ו, פרק ב, פסקה ז, סעיף 149, ירושלים 2009, עמ' 526, וכן אצל [[גרשון בר-כוכבא]], '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014, עמ' 79.}} לדעת [[ישראל שצמן]], מתוך מרווח הזמן שעד י"ז בתמוז ובכפוף לדברי יוסף בן מתתיהו, ניתן לשער שתכנון המשימה היה מוקדם יותר, וביום י"ז בתמוז הסתיימה המשימה.{{הערה|ישראל שצמן, בהערתו על מלחמות היהודים בתרגום אולמן, ספר ו, פרק ב, פסקה א, הערה 94, ירושלים 2009, עמ' 520. אמנם ראו גם בפסקה ז, סעיף 149, ובהערת שצמן שם. מדברי יוסף בן מתתיהו אלה האחרונים ניתן גם להניח שהמלאכה שארכה שבעה ימים (ושהסתיימה אולי בי"ז בתמוז), הייתה רק מיטוט יסודות אנטוניה, ואילו סלילת הדרך להר הבית נמשכה עוד לאחר מכן.}} כך או כך, ציון תאריך זה אצל יוסף בן מתתיהו, יש הרואים בו את כוונת דברי [[חז"ל]] כי ב[[שבעה עשר בתמוז]] "הובקעה העיר",{{הערה|{{בבלי|תענית|כח|ב}}.}} כשהכוונה בזה לחומת הר הבית המאוחדת עם המצודה.{{הערה|[[גרשון בר-כוכבא]], '''מקדש בלהבות''', ספרי מגיד, הוצאת קורן, ירושלים, 2014, עמ' 79; {{אוצר החכמה|אברהם קוסמן|על חומותיך ירושלים|176218|[[משפחה (שבועון)|משפחה]], מוסף תורני - קולמוס, 101, תמוז תשע"א, עמ' 11||עמוד=11}}; צבי גולדווג, [http://www.cityofdavid.org.il/article/מה-הקשר-בין-חורבן-ירושלים-למסי מה הקשר בין חורבן ירושלים למסי?], באתר עיר דוד.}}

 

 

המורדים היהודים, למרות תשישותם הרבה, לא ישבו בחיבוק ידיים. הם הטרידו שוב ושוב, הן את הכוחות שהתפרסו סביב ירושלים לצורך כריתת והובלת העצים, והן את אלה שעסקו במלאכת הבנייה.{{הערה|[[מלחמת היהודים]], ספר שישי, סעיף 168, סעיף 177.}} אולם למרות הניסיונות העיקשים, הבנייה התקדמה.