יהדות לטביה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לאחר המלחמה: תקלדה |
|||
שורה 19:
בשנת [[1943]] כבר נותרו בלטביה רק כ-5,000 יהודים בשלושה גטאות ובמספר מחנות עבודה. עם התקדמות [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] נלקחו הנותרים מיהודי לטביה ב[[רכבת|רכבות]] ולאחר מכן ברגל בדרכם ל[[גרמניה]], ורובם נהרגו בדרך זאת. מהמחנות בגרמניה ניצלו רק כ-1,000 מיהודי לטביה. כמו כן ניצלו כ-150 יהודים בעזרת נוצרים לטבים, וכן שרדו מספר עשרות יהודים שנמלטו והצטרפו ל[[פרטיזנים]].
===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה נותרה לטביה בשליטה סובייטית, כאחת הרפובליקות שהרכיבו את [[ברית המועצות]]. כ-33,000 מיהודי לטביה שעזבו אותה במהלך המלחמה, שבו אליה מכל חלקי [[ברית המועצות]]. עם [[הכרזת המדינה|קום מדינת ישראל]] עלו חלק מיהודי לטביה ל[[ישראל]]. תהליך זה הופסק בשנת [[1967]]. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] פעלו ב[[ריגה]] מספר קבוצות מחתרתיות של יהודים ללימוד [[עברית]] והפצת הציונות. בחלקם הם היו מבוססות על "הוותיקים"
בשנת [[1970]] מנתה האוכלוסייה היהודית במדינה כ-36,600 נפש. עד לשנת [[1987]] עלו כשליש מהם ל[[מדינת ישראל]], השאר נשארו בלטביה או עברו ל[[אמריקה הצפונית]] ו[[אוסטרליה]].
| |||