|
|
|
הבית נקרא על שמו של אחד מבעליו הקודמים, [[עבדאללה פאשא]] שהיה מושל [[עכו]] כ[[ואלי (תואר שלטוני)|וואלי]] של [[צידון]] בשנים [[1831]]-[[1819]]. עבדאללה פאשא היה השליט האחרון של [[ישות]] עצמאית למחצה שמרכזה בעכו, אשר שטחה כלל את צפון [[ארץ ישראל]] וחלקים גדולים מ[[לבנון]] של ימינו, והיא התקיימה החל מאמצע [[המאה ה-18]] בחסות [[האימפריה העות'מאנית]].
הבית נרכש על ידי [[עבדולעבד אל-בהאא'|עבד אל-בהאא]] על מנת לשכן בו את המשפחה המתרחבת וכדי לשמש כמקום להקביל בו את פניהם של עולי הרגל שהגיעו אל העיר.
עבדולעבד אל-בהאא, בנו הבכור של [[בהאא אללה]], נולד ב[[טהראן]] ושמו המקורי היה עבאס אפנדי (عباس آفندی). הוא חונך על ידי אביו והושפע ממעמדו של בהאא אללה כמנהיג התנועה הבהאית הצעירה. ב-[[1853]] הצטרף יחד עם משפחתו אל בהאא אללה כשזה נשלח ל[[גלות]] ב[[בגדאד]]. הוא המשיך את נדודיו יחד עם אביו כשזה נשלח ל[[איסטנבול]] ב-[[1863]], ולאחר מכן ל[[אדירנה]] ול[[עכו]]. בתקופה זו היה עבדולעבד אל-בהאא לעוזרו המרכזי של בהאא אללה, ואט אט החל לרכז את מגעי הקהילה הבהאית עם העולם החיצוני. ב-[[1872]] הוא נישא ל[[מונירה ח'אנום]] ב[[המרכז הבהאי העולמי#מבני המרכז בעכו ובגליל המערבי|בית עבוד]] שבעכו. לזוג נולדו תשעה ילדים, אך רק ארבע מהבנות נותרו בחיים.
עבדולעבד אל-בהאא המשיך והתגורר במקום משך 13 שנים עד שעקר ל[[חיפה]], ובבניין זה הוחזקו שרידיו של [[עלי מוחמד|הבאב]] בהיחבא, עד שהונחו ב[[מאוזוליאום]] שנבנה עבורו בחיפה ב-[[1909]].
==קישורים חיצוניים==
|
